ראשי > הגות יומית > ישעיה נ״ד עונה על השאלה שהכי מציקה לגבי פרק נ״ג

ישעיה נ״ד עונה על השאלה שהכי מציקה לגבי פרק נ״ג

ישעיה נ״ד עונה על השאלה שהכי מציקה לגבי פרק נ״ג – הגות

"כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל־לָשׁוֹן תָּקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם־יְהוָה" (ישעיה נד 17).

לנדל"ן ולפרשנות נכונה של התנ"ך יש דבר אחד במשותף: חשיבות המיקום. תודה לאל ולא במפתיע, ישעיה נד – הממוקם מיד לאחר פרק נג – מסייע בפרשנות אחד הפרקים השנויים ביותר במחלוקת בתנ"ך (פרק נג). אחד הטיעונים העיקריים נגד סברת הברית החדשה שישעיה נג מצביע על ישוע, היא ההתייחסות לזרעו של העבד בפס' 10. כיוון שלישוע לא היו צאצאים ביולוגיים, יש הטוענים כי פרק נג אינו מצביע עליו.

במקרה, ישעיהו נד עוסק כולו ב"זרע" (ראו פס' 3) – הצאצאים הרוחניים של העבד (בישעיה נג 10), שכן הם נולדו באורח פלא (או שמא יש לומר נולדו מחדש?) כתוצאה ישירה מפעולת העבד. עובדה זו זוכה לאישור על–ידי רמיזות בישעיה נד חזרה לפרק נג.

הבולטת ביותר מתגלה במעבר הפתאומי של ישעיה מהשימוש במילה "עבד" ביחיד, לצורת הרבים "עַבְדֵי" (נד 17), שהופכת לצורה היחידה בה משתמש הנביא בשארית ספרו (ישעיה נד 17, נו 6, סג 17, סה 8–9, 13–15, סו 14). "עבדי" ה' אינם אלא מי שהוצדקו על–ידי אלוהים; וזה בדיוק מה שעל–פי ישעיה תהא תוצאת מותו המכפר של העבד: "מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל" (ישעיה נג 11). בנוסף, שום נשק אשר יכוון נגד אותם עבדים "לֹא יִצְלָח", דווקא משום שרצון אלוהים "יצליח" ביד העבד (פס' 10). הן ההתייחסות ל"זרע" והן המעבר לרבים "עבדים", מבטיחים כי העבד בישעיה נג חייב להיות אדם אשר מותו "מצדיק" את הרבים – את אלו שמאמינים בו (ישעיהו נג 1).

לכן, פרשנות הברית החדשה לישעיה נג, כנבואה המצביעה על ישוע, מתבררת כנכונה ביותר הן מבחינת ההקשר והן מבחינה תיאולוגית. נוסף על–כך, אותו פירוש מחזק את האמת האדירה, לפיה על–ידי אמונתנו בישוע, לעולם איננו צריכים לפחד מכל לשון שמאשימה או מגנה אותנו, שכן הוצדקנו (לקראת ליום הדין) על ידי אמונה.

"אוּלָם אֱלֹהִים מְגַלֶּה אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ בְּכָךְ שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ כַּאֲשֶׁר עוֹד הָיִינוּ אֲנָשִׁים חוֹטְאִים. וְכָעֵת, לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֻצְדַּקְנוּ בְּדָמוֹ, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁנִּוָּשַׁע עַל–יָדוֹ מִן הַזַּעַם… לָכֵן אֵין עַכְשָׁו שׁוּם הַרְשָׁעָה עַל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ" (רומים ה 8–9, ח 1).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.