"כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל־לָשׁוֹן תָּקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם־יְהוָה" (ישעיה נד 17).
לנדל"ן ולפרשנות נכונה של התנ"ך יש דבר אחד במשותף: חשיבות המיקום. תודה לאל ולא במפתיע, ישעיה נד – הממוקם מיד לאחר פרק נג – מסייע בפרשנות אחד הפרקים השנויים ביותר במחלוקת בתנ"ך (פרק נג). אחד הטיעונים העיקריים נגד סברת הברית החדשה שישעיה נג מצביע על ישוע, היא ההתייחסות לזרעו של העבד בפס' 10. כיוון שלישוע לא היו צאצאים ביולוגיים, יש הטוענים כי פרק נג אינו מצביע עליו.
במקרה, ישעיהו נד עוסק כולו ב"זרע" (ראו פס' 3) – הצאצאים הרוחניים של העבד (בישעיה נג 10), שכן הם נולדו באורח פלא (או שמא יש לומר נולדו מחדש?) כתוצאה ישירה מפעולת העבד. עובדה זו זוכה לאישור על–ידי רמיזות בישעיה נד חזרה לפרק נג.
הבולטת ביותר מתגלה במעבר הפתאומי של ישעיה מהשימוש במילה "עבד" ביחיד, לצורת הרבים "עַבְדֵי" (נד 17), שהופכת לצורה היחידה בה משתמש הנביא בשארית ספרו (ישעיה נד 17, נו 6, סג 17, סה 8–9, 13–15, סו 14). "עבדי" ה' אינם אלא מי שהוצדקו על–ידי אלוהים; וזה בדיוק מה שעל–פי ישעיה תהא תוצאת מותו המכפר של העבד: "מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יִשְׂבָּע בְּדַעְתּוֹ יַצְדִּיק צַדִּיק עַבְדִּי לָרַבִּים וַעֲוֹנֹתָם הוּא יִסְבֹּל" (ישעיה נג 11). בנוסף, שום נשק אשר יכוון נגד אותם עבדים "לֹא יִצְלָח", דווקא משום שרצון אלוהים "יצליח" ביד העבד (פס' 10). הן ההתייחסות ל"זרע" והן המעבר לרבים "עבדים", מבטיחים כי העבד בישעיה נג חייב להיות אדם אשר מותו "מצדיק" את הרבים – את אלו שמאמינים בו (ישעיהו נג 1).
לכן, פרשנות הברית החדשה לישעיה נג, כנבואה המצביעה על ישוע, מתבררת כנכונה ביותר הן מבחינת ההקשר והן מבחינה תיאולוגית. נוסף על–כך, אותו פירוש מחזק את האמת האדירה, לפיה על–ידי אמונתנו בישוע, לעולם איננו צריכים לפחד מכל לשון שמאשימה או מגנה אותנו, שכן הוצדקנו (לקראת ליום הדין) על ידי אמונה.
"אוּלָם אֱלֹהִים מְגַלֶּה אֶת אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ בְּכָךְ שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בַּעֲדֵנוּ כַּאֲשֶׁר עוֹד הָיִינוּ אֲנָשִׁים חוֹטְאִים. וְכָעֵת, לְאַחַר שֶׁכְּבָר הֻצְדַּקְנוּ בְּדָמוֹ, בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי שֶׁנִּוָּשַׁע עַל–יָדוֹ מִן הַזַּעַם… לָכֵן אֵין עַכְשָׁו שׁוּם הַרְשָׁעָה עַל אֵלֶּה שֶׁנִּמְצָאִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ" (רומים ה 8–9, ח 1).
