ראשי > הגות יומית > כיצד הבינו מחברי הברית החדשה את דמותו של השטן – על פי המקרא?

כיצד הבינו מחברי הברית החדשה את דמותו של השטן – על פי המקרא?

כיצד הבינו מחברי הברית החדשה את דמותו של השטן – על פי המקרא? – הגות יומית

"מַשָּׂא בָּבֶל אֲשֶׁר חָזָה יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ… אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן־שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל־גּוֹיִם׃ וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי־אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר־מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן׃ אֶעֱלֶה עַל־בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן׃ אַךְ אֶל־שְׁאוֹל תּוּרָד אֶל־יַרְכְּתֵי־בוֹר" (ישעיה יג 1, יד 12–15).

קריאת ספרי הנבואה (ישעיה–מלאכי) שונה מקריאת הספרות הנרטיבית בתנ"ך. בעוד ספרות נרטיבית ערוכה לפי ציר זמן כרונולוגי, ספרות נבואית מסודרת לפי נושאים עיקריים. לכן, דברי הנבואה אינם מסודרים לפי התאריך הספציפי בו נשא אותם הנביא, אלא לפי מבנה העל של הספר, המשקף מטרה קומפוזיציונית מכוונת.

למרות שישעיה חי וניבא בתקופת ממלכת אשור, סידור ספרו משקף את תחומי העניין האסכטולוגיים שלו. מסיבה זו, בבל (ישעיהו יג–יד) היא הממלכה הראשונה המופיעה ב"דברי הגויים" של הספר (פרקים יג–כג). בהקשר זה, ישעיה מתאר את מלך בבל כאויב ארכיטיפי המטיל חיתתו על כל העמים ואף מניף את אגרופו נגד האלוהים. אך בסופו של דבר, גם הוא יושלך לשאול.

בהתבסס על מיקומו המיוחד במבנה–העל של ישעיה, אין פלא שמחברי הברית החדשה רואים את משפטו הסופי של השטן משתקף בנפילתו של מלך בבל הגאה. ישוע שאל מילים מישעיה יד 12, כאשר הצהיר: "רָאִיתִי אֶת הַשָּׂטָן נוֹפֵל כְּבָרָק מִן הַשָּׁמַיִם" (לוקס י 18). באופן דומה, שאול נשען על ישעיהו יד 13 כדי לתאר את צר המשיח, "הַמִּתְקוֹמֵם וּמְרוֹמֵם עַצְמוֹ עַל כָּל הַנִּקְרָא אֱלוֹהַּ אוֹ קֹדֶשׁ, עַד כִּי יֵשֵׁב בְּהֵיכַל הָאֱלֹהִים בְּהַצְהִירוֹ עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא אֱלֹהִים" (תסל"ב ב 4). לבסוף, יוחנן מתאר את גורלו של השטן באופן המקביל למשפטו של מלך בבל: "וְהַשָּׂטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ וְהַגָּפְרִית, אֲשֶׁר שָׁם גַּם הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וְהֵם יְעֻנּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים" (התגלות כ 10; ראו גם התגלות כ 3).

לפיכך, ספר ישעיה מספק ודאות נבואית וביטחון גמור בכך שאבי השקר – אויב האלוהים והאדם, הנחש הקדמון – יובס לבסוף. אין זו שאלה של "אם", אלא של "מתי". הניצחון הסופי שייך אפוא לאלוהים והוא נחלתו של עמו.

"זְאֵב וְטָלֶה יִרְעוּ כְאֶחָד וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל־תֶּבֶן וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ לֹא־יָרֵעוּ וְלֹא־יַשְׁחִיתוּ בְּכָל־הַר קָדְשִׁי אָמַר יְהוָה" (ישעיה סה 25).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.