כשהאויב יורה לעצמו ברגל

וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי־טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים׃ וְלֹא־יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח־לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת־הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל־שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ב' 3-2).

עלינו להזכיר לעצמנו תדיר כי בסופו של יום, שום כלי-נשק אשר כוונו נגד עמו של אלוהים לא יבצעו את זממם. זו אינה הבטחה בעלמא (ישעיהו ל"ד 17), כי-אם עובדה מוגמרת בתולדות ישראל. שימו לב לכך שאמו של משה אטמה את תיבת הגומא בחמר ובזפת במטרה להגן על הגואל העתידי של ישראל מפני טביעה. מאין השיגה יוכבד את החמר? זו הייתה מתנת חינם מהצורר המרושע אשר ביקש למגר את ישראל: "וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ׃ וַיְמָרְרוּ אֶת־חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל־עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל־עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר־עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (שמות א' 14-13). כאשר בתו של פרעה גילתה את התינוק העברי בתוך הסוף, היא הצילה אותו וסיפקה את מלוא צרכיו. למרבה האירוניה, פרעה לא רק סיפק את החומרים, אלא שילם מבלי משים גם עבור חיתולי הגואל (שמות ב' 10-5). מכיוון שההיסטוריה לעולם נוטה לטובת עם אלוהים, ביכולתנו להיות סמוכים ובטוחים כי הנשק המכוון נגדנו לא ישיג את מבוקשו. אבל יותר מכך, ביכולתנו גם להיות בטוחים כי אלוהים ישתמש בכלי המלחמה שהוצבו נגדנו כדי להביס את אויבי ישראל ולגאול את עמו! אחרי הכל, האם לא היה זה המן הרשע שהקים את העץ אשר הוביל דווקא להצלת העם היהודי, ורומא שהרימה את הצלב אשר הביא להצלת העולם כולו?!

"בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי־לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא־תִקְרַב אֵלָיִךְ׃ הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי־גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל׃ הִנֵּה אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל׃ כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל־לָשׁוֹן תָּקוּם־אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם־יְהוָה" (ישעיה נ"ד 17-14).