"כְּרָפְאִי לְיִשְׂרָאֵל, וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם וְרָעוֹת שֹׁמְרוֹן כִּי פָעֲלוּ שָׁקֶר וְגַנָּב יָבוֹא פָּשַׁט גְּדוּד בַּחוּץ" (הושע ז 1).
ברב המכר "הדור החרד" (The Anxious Generation), מתייחס הסופר ג'ונתן היידט למגפת מחלות הנפש הפושה בקרב דור ה–Z, ומתחקה אחר המעבר מילדות המבוססת על משחק (ללמוד לחיות בעולם האמיתי) לילדות המבוססת על טלפון (ללמוד לחיות בעולם וירטואלי) – שינוי שהחל עם הופעת הטלפון החכם ב–2010. למרות שהנזק לבריאות הנפש הורגש בצורה החדה ביותר בקרב אלו שכילו את זמנם בעולם הווירטואלי, העולם כולו סובל כעת מההתמכרות לטלפון החכם.
באופן מדהים, היידט מצביע גם על כוחה של "המציאות הרוחנית", שלמרות היותה בלתי נראית, היא לא פחות אמיתית ולפיכך מצריכה ריפוי אמיתי. נכון! הנביא הושע דיבר לעתים קרובות על הצורך של ישראל בריפוי פנימי, אך הוא מתעקש על–כך שרק רוחניות אמיתית יכולה להביא מזור (הושע ה 13, ו 1, ז1, יא 3, יד 5). פולחן לכל דבר אחר זולת האל האמיתי, אינה אלא מציאות מדומה – כזו המותירה אותנו ריקים ורעבים לאהבה אמיתית ומתמשכת.
כדי שהתרופה תעבוד, עלינו תחילה להודות בכך שאנו עצמנו אחראים לחולי הפנימי שלנו, לאחר שחיפשנו מטרה ומשמעות בכל המקומות הלא נכונים. בהושע ז 1, אלוהים מבהיר כי הריפוי של ישראל (ושלנו) יגיע רק כאשר "יתגלה עווננו" ועבודת האלילים המאפיינת אותנו תצא לאור. רוחניות ללא חרטה דומה למורפיום או מריחואנה רפואית: היא מקהה את הכאב אך אינה מרפאת את הנשמה.
אם אנו חושבים שהבחירות הנואלות שעשינו הותירו אותנו ללא תקווה לריפוי, הנביא הושע מבטיח שיש לנו רופא גדול שבכוחו לרפא את כל חוליינו. הוא אינו גובה דבר עבור שירותיו, אלא משקם אותנו בחינם בכוח אהבתו המוגשת ללא תנאי. "אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ" (הושע יד 5).
"רָאוּ הַסּוֹפְרִים וְהַפְּרוּשִׁים שֶׁהוּא אוֹכֵל עִם הַחוֹטְאִים וְהַמּוֹכְסִים, אָמְרוּ אֶל תַּלְמִידָיו: עִם הַמּוֹכְסִים וְהַחוֹטְאִים הוּא אוֹכֵל? שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְאָמַר לָהֶם: לֹא הַבְּרִיאִים צְרִיכִים לְרוֹפֵא, אֶלָּא הַחוֹלִים. לֹא בָּאתִי לִקְרֹא לַצַּדִּיקִים אֶלָּא לַחוֹטְאִים" (מרקוס ב 16–17).
