"וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנוֹת׃ וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלִָם" (זכריה ב 1–2).
זכריה מביט ורואה ארבע קרניים אשר פיזרו את עם ישראל לארבע כנפות הארץ (ראו זכריה ב 10). ההקשר מבהיר שהקרניים מייצגות ארבע ממלכות. למרות שהמלאך אינו חושף את זהותן, חזונו של זכריה על ירושלים המחודשת והמורחבת (פס' 8), כאשר אלוהים שוכן בקרבה (פס' 14) יחד עם גויים אוהבי אלוהים שהצטרפו לעמו (פס' 15) רומז כי הקרניים מקבילות לממלכות המיוצגות בחזיונות דניאל אודות הפסל בעל ארבעת החלקים (דניאל ב) וארבע החיות (דניאל ז). דהיינו, בבל, פרס, יוון ורומא (ראו גם במדבר כד 24).
במובן זה, זכריה מלמד אותנו שהמצב ילך ויהיה קשה יותר עבור עם ישראל לפני שישתפר. הבטחותיו לגאולה הסופית לוקחות אותנו הרבה מעבר לביאתו הראשונה של המשיח לירושלים על חמור, שהיתה מלווה בשמחה (זכריה ט 9). הן מדברות על תקופה ארוכה של גלות (זכריה יג 7) וליום של אבל לאומי על המשיח השמיימי שדחינו ודקרנו (זכריה יב 10). אך כשם שזכריה מנבא על בואן של ארבע ממלכות, אנו יכולים להיות בטוחים באותה מידה כי בעתיד הלא רחוק, המשיח האלוהי יעמוד על הר הזיתים (זכריה יד 4) ויבשר על החגיגה הגדולה ביותר שצפה התנ"ך (זכריה יד 16).
כן, חברים יקרים, המצב הדרדר לפני שישתפר. אך ביכולתנו לבטוח באלוהי הנביאים והשליחים, כיוון שיום שובו המפואר של המשיח יעפיל על כל הקושי והציפייה. "אֲנִי סָבוּר שֶׁסִּבְלוֹת הַזְּמַן הַזֶּה אֵינָם שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד הַכָּבוֹד הֶעָתִיד לְהִגָּלוֹת בָּנוּ" (רומים ח 18).
