ראשי > הגות יומית > מעשי ישוע סימן לשאול

מעשי ישוע סימן לשאול

מעשי ישוע סימן לשאול – הגות יומית

"כָּל הַנֶּאֱסָפִים קָמוּ וְהוֹלִיכוּהוּ אֶל פִּילָטוֹס. שָׁם הֵחֵלּוּ לְהַאֲשִׁים אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: אֶת זֶה מָצָאנוּ מַדִּיחַ אֶת עַמֵּנוּ, אוֹסֵר לָתֵת מַס לַקֵּיסָר, וְאוֹמֵר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, כְּלוֹמַר מֶלֶךְ… אָמַר פִּילָטוֹס אֶל רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְאֶל הֲמוֹן הָעָם: אֵינֶנִּי מוֹצֵא שׁוּם אַשְׁמָה בָּאִישׁ הַזֶּה… אֶלָּא שֶׁכֻּלָּם יַחְדָּיו צָעֲקוּ: קַח אוֹתוֹ וְשַׁחְרֵר לָנוּ אֶת בַּר–אַבָּא!" (לוקס כג 1–2, 4, 18).

לעתים קרובות מתעלמים מהעובדה ש'בשורת לוקס' אינה אלא הכרך הראשון מתוך שני חלקים. בשורת לוקס נכתבה מתוך מחשבה על ספר מעשי השליחים (ולהיפך). לוקס רוצה כי נבחין בקשרים הרבים בין הספרים הללו. ההאשמות של המנהיגים הדתיים נגד ישוע על הדחת העם (לוקס כג 1–2), הכרזת חפותו על ידי פקידים רומיים והרודיאניים, לרבות הקריאות "קח אותו" למרות חפותו, משמשות כהקדמה להאשמות שהטיחו מנהיגי הדת בשאול השליח, אודות הדחת העם (מה"ש כא 28, כד 5), הכרזת חפותו על ידי פקידים רומיים והרודיאניים (כג 29) והקריאה "חסל אותו" על–אף חפותו (כא 36, כב 22). עד כמה שזה יישמע מפתיע, לוקס רוצה שנראה את דמותו של ישוע כהקדמה לשאול.

מדוע מבקש לוקס שנראה את אותן הקבלות? כדי לחזק את טיעוני ההגנה שלו עבור שאול השליח! שאול מואשם לעתים קרובות מדי בייסוד דת חדשה ואנטי–יהודית עבור הגויים; דת נטולת כל קשר לכוונותיו המקוריות של ישוע. אך לוקס רוצה שנדע כי ההאשמות הללו שקריות בדיוק כמו האשמה שהוטחה נגד ישוע! למרות שאלוהים הזמין את שאול להטיף לגויים, המסר שנשא מבוסס על המקרא וממשיך את שליחותו של ישוע. המשמעות היא שעלינו לקרוא את איגרותיו של שאול כתיאולוגיה שאמנם נמסרה לקהילה, אך היא תואמת באופן מלא את אישיותו, שליחותו וכוונותו של ישוע.

בדיוק כשם שלוקס נזכר בישוע כשראה ושמע את שאול, אני מתפלל כי אנשים יביטו בנו ויראו את חייו, פועלו ובשורתו של ישוע משתקפים בחיינו!

"כְּשֶׁרָאוּ אֶת בִּטְחוֹנָם שֶׁל כֵּיפָא וְיוֹחָנָן וְהִבְחִינוּ שֶׁהֵם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים וּבִלְתִּי מְלֻמָּדִים – תָּמְהוּ. הֵם זִהוּ אוֹתָם, שֶׁבֶּעָבָר הָיוּ יַחַד עִם יֵשׁוּעַ" (מה"ש ד 13). "וּבְכֵן לְכוּ בְּדַרְכֵי אֱלֹהִים כְּבָנִים אֲהוּבִים, וְהִתְהַלְּכוּ בְּאַהֲבָה כְּשֵׁם שֶׁגַּם הַמָּשִׁיחַ אָהַב אוֹתָנוּ וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ בַּעֲדֵנוּ כְּמִנְחָה וְקָרְבָּן לֵאלֹהִים, לְרֵיחַ נִיחוֹחַ" (אפסים ה 1–2).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.