נאמנות אלוהי ישראל לעמו

"וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל־שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהָמָן נִדְחַף אֶל־בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ׃ וַיְסַפֵּר הָמָן לְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וּלְכָל־אֹהֲבָיו אֵת כָּל־אֲשֶׁר קָרָהוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ חֲכָמָיו וְזֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא־תוּכַל לוֹ כִּי־נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו" (אסתר ו 13-12).

קיימות הקבלות מכוונות רבות בין מגילת אסתר לדניאל. שני הספרים מכילים אנלוגיות לסיפור יוסף. כמו אסתר, מרדכי, דניאל ושלושת חבריו, גם יוסף נלקח בניגוד לרצונו מארץ ישראל והפך לשני למלך בארץ אליה הוגלה. בסיפורי אסתר ודניאל, אנשי בליעל המקורבים למלך, תרים אחר דרכים לחסל את הגיבורים היהודים המסרבים להשתחוות לאלילים. בשני הסיפורים, אלה שביקשו את מותם של אותם יהודים, מתים באופן בו תכננו להוציא להורג את אויביהם.

באופן מפתיע, מגילת אסתר נותנת לאשתו של המן את הקול המבטא את תמצית התיאולוגיה של שני הספרים! זרש מושכת באופן אירוני בחוטים של המן על-אף גזרת המלך, לפיה כל אישה חייבת להשתעבד לבעלה. בפרק ו 13, היא מתנהגת בדומה לחמור של בלעם: היא מבטאת מילים שניחנו בחוכמה על-טבעית, למעלה מהבנתה המוגבלת. "אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא־תוּכַל לוֹ כִּי־נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו".

זרש מבהירה את המסר של אסתר ודניאל ואולי אף של התנ"ך כולו! אין תועלת בניסיון לגבור על עם ישראל ולנסות לעצור את תוכנית אלוהים לברך את העולם דרכו. אם לנסח את הדברים בצורה חיובית יותר, סיפור פורים הוא הזמנתו האוהבת של אלוהים לכרוע ברך בפני הגיבור היהודי הגדול ביותר בכתבי הקודש, במקום "ליפול לפניו" ולמות כפי שארע להמן וליתר אויבי עם אלוהים. הלוואי שאויבי ישראל יעריכו את חוכמתה האלוהית של זרש, בטרם יהיה מאוחר מדי!

"הוּא אֲשֶׁר הָיָה קַיָּם בִּדְמוּת אֱלֹהִים לֹא חָשַׁב לְשָׁלָל הֱיוֹת שָׁוֶה לֵאלֹהִים, אֶלָּא הֵרִיק אֶת עַצְמוֹ, נָטַל דְּמוּת עֶבֶד וְנִהְיָה כִּבְנֵי אָדָם; וְכַאֲשֶׁר הָיָה בְּצוּרָתוֹ כְּאָדָם, הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ וְצִיֵּת עַד מָוֶת, עַד מָוֶת בַּצְּלָב. עַל כֵּן הִגְבִּיהוֹ אֱלֹהִים מְאֹד וְנָתַן לוֹ אֶת הַשֵּׁם הַנַּעֲלֶה עַל כָּל שֵׁם, לְמַעַן תִּכְרַע בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ כָּל בֶּרֶךְ, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וּמִתַּחַת לָאָרֶץ, וְכָל לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאָדוֹן, לְתִפְאֶרֶת אֱלֹהִים הָאָב" (פיליפים ב 11-6).