ראשי > הגות יומית > נר בחושך

נר בחושך

נר בחושך – הגות

"כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה בְּקַבְּצִי אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן־הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל־אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב׃ וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח בַּעֲשׂוֹתִי שְׁפָטִים בְּכֹל הַשָּׁאטִים אֹתָם מִסְּבִיבוֹתָם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם" (יחזקאל כח 25–26).

בסוף פרק כח, הקטע עובר באופן בלתי צפוי מנבואות משפט על צור וצידון (פס' 1–24), להבטחה לקיבוץ ישראל על אדמת הארץ המובטחת (פס' 25–26). מבט מדוקדק בניסוח הייחודי, חושף את המקור שאליו התייחס יחזקאל בהבטחה יוצאת דופן זו; היא באה ישירות מספר דברים פרק ל ובמיוחד פס' 3–5. למעשה, יחזקאל כה אהב את ההבטחה שם, עד כי הוא התייחס אליה חמש פעמים בחלקו העיקרי והראשון של ספרו (ראו יחזקאל יא 17, כ 34, 41, כח 25, כט 13).

מדוע אפוא חוזר יחזקאל על ההבטחה הספציפית הזו שוב ושוב? סבורני כי הסיבה נעוצה בכך שהנביא היה מתמלא בדיכדוך לולא עשה זאת. הוא חי בתקופה נוראית בהיסטוריה והיה עד לכוח ההרסני של צבאות בבל, שצרו על ירושלים ועל שכנותיה של ישראל. האוירה ששרה ב"חדר החדשות" באותה תקופה היתה עגומה למדי, וכל אדם נורמלי היה מסיק כי ההיסטוריה של ישראל הגיעה לקיצה הטרגי – שאבדה תקוותם.

כאשר כל מה שיקר ליחזקאל נלקח ממנו ועולמו חרב עליו, היה מקום אחד אליו יוכל ללכת כדי למצוא ביטחון ויציבות איתנים; המקום הזה היה דבר אלוהים. יחזקאל מלמד אותנו את סוד ההיצמדות להבטחות האלוהים ושינונן לעצמנו ולאלה שסביבנו, במיוחד כשאנו עלולים להאמין לשקר האומר כי אבדה תקוותנו.

הבה אם–כן נדליק נר בחושך הנוכחי של חיינו, על–ידי תזכורת בלתי–פוסקת – לנו ולזולת – שבעתיד הכל יסתדר, מפני שנצח ישראל לא ישקר והבטחותיו לעמו עומדות לעד.

"כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן־הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם־הִרְוָה אֶת־הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל׃ כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא־יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם־עָשָׂה אֶת־אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו׃ כִּי־בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ־כָף" (ישעיה נה 10–12).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.