ראשי > הגות יומית > תהילים: אוסף תפילות או סיפור אחד גדול?

תהילים: אוסף תפילות או סיפור אחד גדול?

תהילים: אוסף תפילות או סיפור אחד גדול? – הגות

"אַשְׁרֵי־הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃ כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (תהלים א 1–2).

אין ספק, תהילים הוא אחד הספרים האהובים ביותר בתנ"ך. אך כאשר מתחילים את מסע הקריאה בספר, יש לשאול האם עדיף לקרוא את תהילים כספר אחד או כאוסף של תפילות ותשבחות שקובצו יחד. אם תהלים אינו אלא אוסף, אזי סדר הפרקים והיחס הספרותי בין מזמורים הסמוכים אחד לשני לא ישפיע רבות על האופן בו נפרש ונבין אותם. במקרה כזה, ההקשר הספרותי של מזמור כב לא היה כל–כך משנה. באופן כזה, פירושו של מזמור כב היה נותר על כנו בין אם הוא ניצב בין פרק כא לפרק כג או בין מזמור קיח למזמור קיט.

אך מה אם נקרא את תהילים כספר אחד? באופן כזה נצא מתוך הנחה שהמזמורים הבודדים נכתבו בהשראת רוח הקודש וחוברו יחדיו באותה השראה שמיימית. במקרה כזה יש חשיבות רבה למיקום של תהילים כב. בנוסף, הדבר מצביע על–כך, שמחבר המזמורים פעל מתוך אסטרטגיה וכוונה תיאולוגית ברורה. במהלך ארבעים השנים האחרונות, חוקרי תהילים מאסכולות שונות מגלים כי יש לקרוא את המזמורים כספר אחד, שעוצב וסודר באופן מכוון.

אני משוכנע שיש לפרש את תהילים כספר. מסיבה זו, שוכנעתי כי מזמורים א–ב מתפקדים כמבוא לספר כולו. לפיכך, כאשר הוגים בשני הפרקים הללו יש לתור אחר רמזים שישפכו אור אודות המשמעות והמסר של הספר כולו. מזמור א מתאר אדם מבורך שהוגה יומם ולילה בתורה ומצליח בכל מעשיו. אמנם אפשר להתייחס אל אותו האיש כתיאור לאנשים צדיקים באופן כללי, אך בהקשר הספרותי הרחב יותר מדובר במלך בדמותו של דוד – אדם שאוהב את תורת אלוהים ומביס את הרשעים (ראו תהילים יט–כא, קיח–קיט).

אותו איש מבורך מזוהה במזמור ב כמלך המשיח. הוא שוטח כלפי כל המורדים בו טענות להבטחות שמיימיות, אותן למד כאשר הגה בדבר ה' יומם ולילה: "אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב 7). ברור שה"חוק" אליו מתייחס המשיח מכוון להבטחת אלוהים לדוד: "אֲנִי אֶהְיֶה־לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן וְחַסְדִּי לֹא־אָסִיר מֵעִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתִי מֵאֲשֶׁר הָיָה לְפָנֶיךָ׃ וְהַעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי עַד־הָעוֹלָם וְכִסְאוֹ יִהְיֶה נָכוֹן עַד־עוֹלָם" (דה"ב יז 13–14).

מהו אם–כן המסר הכולל של ספר תהילים? המלכים והרוזנים הרשעים שנועצו יחד כנגד האיש המבורך ממזמור א, יעופו כמוץ ברוח (תהלים א 4). אך מי שינשק את בן האלוהים ויכבדהו, יזכה להינות מברכותיו של אותו האיש המבורך: "נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי בוֹ" (תהלים ב 12).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.