"אַשְׁרֵי־הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב׃ כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה" (תהלים א 1–2).
אין ספק, תהילים הוא אחד הספרים האהובים ביותר בתנ"ך. אך כאשר מתחילים את מסע הקריאה בספר, יש לשאול האם עדיף לקרוא את תהילים כספר אחד או כאוסף של תפילות ותשבחות שקובצו יחד. אם תהלים אינו אלא אוסף, אזי סדר הפרקים והיחס הספרותי בין מזמורים הסמוכים אחד לשני לא ישפיע רבות על האופן בו נפרש ונבין אותם. במקרה כזה, ההקשר הספרותי של מזמור כב לא היה כל–כך משנה. באופן כזה, פירושו של מזמור כב היה נותר על כנו בין אם הוא ניצב בין פרק כא לפרק כג או בין מזמור קיח למזמור קיט.
אך מה אם נקרא את תהילים כספר אחד? באופן כזה נצא מתוך הנחה שהמזמורים הבודדים נכתבו בהשראת רוח הקודש וחוברו יחדיו באותה השראה שמיימית. במקרה כזה יש חשיבות רבה למיקום של תהילים כב. בנוסף, הדבר מצביע על–כך, שמחבר המזמורים פעל מתוך אסטרטגיה וכוונה תיאולוגית ברורה. במהלך ארבעים השנים האחרונות, חוקרי תהילים מאסכולות שונות מגלים כי יש לקרוא את המזמורים כספר אחד, שעוצב וסודר באופן מכוון.
אני משוכנע שיש לפרש את תהילים כספר. מסיבה זו, שוכנעתי כי מזמורים א–ב מתפקדים כמבוא לספר כולו. לפיכך, כאשר הוגים בשני הפרקים הללו יש לתור אחר רמזים שישפכו אור אודות המשמעות והמסר של הספר כולו. מזמור א מתאר אדם מבורך שהוגה יומם ולילה בתורה ומצליח בכל מעשיו. אמנם אפשר להתייחס אל אותו האיש כתיאור לאנשים צדיקים באופן כללי, אך בהקשר הספרותי הרחב יותר מדובר במלך בדמותו של דוד – אדם שאוהב את תורת אלוהים ומביס את הרשעים (ראו תהילים יט–כא, קיח–קיט).
אותו איש מבורך מזוהה במזמור ב כמלך המשיח. הוא שוטח כלפי כל המורדים בו טענות להבטחות שמיימיות, אותן למד כאשר הגה בדבר ה' יומם ולילה: "אֲסַפְּרָה אֶל חֹק יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ" (תהלים ב 7). ברור שה"חוק" אליו מתייחס המשיח מכוון להבטחת אלוהים לדוד: "אֲנִי אֶהְיֶה־לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה־לִּי לְבֵן וְחַסְדִּי לֹא־אָסִיר מֵעִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתִי מֵאֲשֶׁר הָיָה לְפָנֶיךָ׃ וְהַעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי עַד־הָעוֹלָם וְכִסְאוֹ יִהְיֶה נָכוֹן עַד־עוֹלָם" (דה"ב יז 13–14).
מהו אם–כן המסר הכולל של ספר תהילים? המלכים והרוזנים הרשעים שנועצו יחד כנגד האיש המבורך ממזמור א, יעופו כמוץ ברוח (תהלים א 4). אך מי שינשק את בן האלוהים ויכבדהו, יזכה להינות מברכותיו של אותו האיש המבורך: "נַשְּׁקוּ־בַר פֶּן־יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ, כִּי־יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ אַשְׁרֵי כָּל־חוֹסֵי בוֹ" (תהלים ב 12).
