ראשי > היהדות האמיתית > "מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי" – הוצאת פסוק מהקשרו?

"מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי" – הוצאת פסוק מהקשרו?

יהודים משיחיים משיבים לטענות של רבנים

"היהודים המשיחיים טוענים שהפסוק בברית החדשה "…וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי" (מתי ב', 15) מדבר על ישוע…הנביא מדבר על מישהו שהיה במצרים ויצא משם ובהמשך – אותה דמות – גם עסקה בעבודת אלילים…"עם ישראל" הוא בנו של הא-ל, ולא אדם אחד!" [יד לאחים]

תגובה: בניגוד לדעתם של יד לאחים, ובניגוד לדעה הרווחת לא פעם בקרב חז"ל, אנו מאמינים כי אמת אחת בתנ"ך אינה מבטלת אמת אחרת. לדוגמא: בזכריה ט' 9 כתוב כי המשיח[1] יבוא "עָנִי וְרֹכֵב עַל־חֲמוֹר וְעַל־עַיִר בֶּן־אֲתֹנוֹת". בדניאל ז' 13 נאמר כי המשיח[2] יבוא עם ענני השמים. אנו, היהודים המשיחיים, מאמינים כי שתי הנבואות האלה – של זכריה ושל דניאל – מבטאות אמת ולפיכך שתיהן תתגשמנה. למעשה, נבואת זכריה כבר התמלאה כאשר ישוע המשיח נכנס לירושלים טרם צליבתו (מתי כ"א 5) זאת לעומת משיחם של יד-לאחים, הרבי מילובביץ', שכף רגלו אפילו לא דרכה על אדמת ישראל!

כתבי הברית החדשה מלמדים כי נבואתו של דניאל תתמלא בביאתו השנייה של המשיח, כאשר הלה ישוב עם ענני השמים בגבורה ובכבוד (מתי כ"ד 30, כ"ו 64).

הזכרנו את נבואתם של זכריה ושל דניאל משום שלכאורה הן נראות סותרות, שהרי כיצד יכולה לבוא אותו אדם, הן עני ורכוב על חמור והן בגבורה עם ענני השמים?.. ואמנם, חז"ל טעו ולימדו כי לא ייתכן ששתיהן תתגשמנה; לכן קבעו: עם ביאת המשיח תתקיים בשעה שכל ישראל חוטאים, הוא יבוא עני ורכוב על חמור; אך אם כל ישראל יהיו צדיקים, יבוא המשיח בענני השמים (בבלי, סנהדרין צ"ח ע"א). מבחינת חז"ל לא ייתכן אפוא כי שתי הנבואות לעיל תתמלאנה; לדידם, או שהמשיח יבוא כפי שתואר בזכריה ט', או שהוא יבוא כמנובא בדניאל ז'. כאמור, הברית החדשה הראתה כיצד שתי הנבואות עומדות בכפיפה אחת ומשלימות זו את זו.

כשם שאנו מאמינים כי לשתי האמיתות האלה יש מקום ושתיהן נכונות, כך הדבר גם לגבי זהותו של בן האלהים. לפי שמות ד' 22 והושע י"א 1, עם ישראל נחשב לבנו של אלהים. לפי ירמיהו ל"א 20, תהלים ב' 7, משלי ל' 4 ודניאל ג' 25 המשיח נחשב לבנו של אלהים.[3] אין צורך לבחור אחת מבין שתי התובנות דנן – שתיהן כתובות בתנ"ך ולכן שתיהן נכונות.

אם-כך, כאשר מתי זיהה את המשיח עם בנו של אלהים – עם ישראל שיצאו ממצרים (ב' 15) – הוא למעשה ערך הקבלה בין המשיח לעמו, רוצה לומר: המשיח ישוע מייצג את עמו באופן הטוטאלי והעמוק ביותר, הוא בא עבור עמו – לצאן האובדות של בית ישראל, הוא מזדהה עם עמו ובשל כך, הוא לעולם לא יחדל מלאהוב את עמו שלו – את עמו של אלהים. כמובן, ההקבלה למשיח אינה חייבת להיות בכל דבר ועניין (ישראל חטאו, המשיח לא, ישראל מחולקים לשבטים – המשיח לא וכו'..)

[1] גם חז"ל הכירו בנבואה זו כמשיחית (ראו למשל: מדרש קהלת רבה א').

[2] גם במקרה זה הודו חז"ל כי מדובר בנבואה משיחית (למשל: רבנו בחיי על בראשית ב').

[3] על-כך שחז"ל זיהו קטעים אלה, המדברים על הבן, עם המשיח, ראו: "אוצר מדרשים", פרקי משיח; בבלי, סוכה נ"ב ע"א; ספר "מנחת אליהו".

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.