ראשי > היהדות האמיתית > "ככל אשר יורוך"?

"ככל אשר יורוך"?

יהודים משיחיים משיבים לטענות של רבנים

"ושמרת לעשות ככל אשר יורוך" – האם פסוק זה מדבר על הרבנים?

לאורך כל התנ"ך כולו, לא מוזכר אף לא פעם אחת המושג "תורה שבעל פה" וגם לא המושג "רבנים". ולכן, נאלצים הרבנים להוציא מילים אחדות מהקשרן על מנת לנסות ולבסס כי לכאורה נתן אלוהים למשה "תורה שבעל פה" במעמד הר סיני, וכי להם הרבנים הסמכות על תורה זאת ולכן גם בידיהם הסמכות הרוחנית על עם ישראל. הם מבססים זאת בראש ובראשונה על שלוש מילים אותם הם מוציאים מהקשרם.
שלוש מילים אלו נמצאים ב"פרשת שופטים" בספר דברים: "כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ".

לטענת הרבנים, זו היא מצווה אותה ציווה משה ללכת אחריהם ולעשות ככל אשר הם מורים. (ישנה בעיה פילוסופית עם ההצהרה הזאת, שהרי ישנם אלפי זרמים שונים הסותרים אחד את השני – אבל זה כבר נושא לזמן אחר).
כבר נגענו בעניין "התורה שבעל פה" ועל כך שקורא התנ"ך היה מצפה להיתקל במושג זה אלפי פעמים לאורך התנ"ך כולו, אבל, המושג לא מופיע אף לא פעם אחת. אף מלך, מנהיג או נביא מעולם לא הזכיר "תורה שבעל פה", לא עזרא הסופר וגם לא יהושוע, ממשיכו של משה. משמע שאם נניח לרגע היתה תורה שבעל פה, היא ממש לא ענייניה אף אחד בתנ"ך.

כעת נוכיח את אשר הרבנים הוציאו מהקשרם, בכוונה. כאמור, שלוש מילים שאין להם שום קשר לכך שלרבנים יש, לכאורה, סמכות רוחנית כלשהי על עם ישראל.

אז על מה באמת מדבר משה בפרשת שופטים בספר דברים? (ובייחוד "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך"?)

עם ישראל הולך וגדל, יש לו מנהיגים רוחניים (לווים וכהנים), אבל כמו בכל מדינה, יש גם צורך באנשי חוק (שוטרים, שופטים ואנשי צבא) על מנת להשליט חוק וסדר, להגן על האזרחים, לעצור את הפושעים ולהעמיד למשפט את הנאשמים. מה שעדיין לא היה בקרב עם ישראל. ולכן, בפרשה זו ממנה משה שוטרים, שופטים ואנשי משמר בקרב העם:

"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק"…"וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל-הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם"

משה שזה עתה מינה שופטים, שוטרים ואנשי משמר (שרי צבאות) על העם (בנוסף לכהנים וללווים), מבקש מעם ישראל להכיר בסמכותם:

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת (מריבה) בִּשְׁעָרֶיךָ  וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ׃ וּבָאתָ אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט׃ וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ

משה מסביר לעם ישראל שאם יש צורך במשפט ודין על מריבה בין אנשים, עליהם ללכת לשופטים (או לכהנים במידה ומדובר בעניין הקשור לכהונה, לקורבנות ולמזבחות).

עלינו להכיר בסמכותם של  השופטים, השוטרים ושרי הצבא. מאחר שהם שומרים על החוק ועל חיינו.
אין שום קשר לרבנים. כאמור, המושג "רבנים" בכלל לא מוזכר בקטע.

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.