יום אחר יום, חודש אחר חודש, עונה ועוד עונה חלפו לנגד עינינו וכמעט איבדנו תקווה. לצד הצלחות צבאיות ואחרות ולצד הקשיים ריחף מעל ראשנו ענן שחור וקודר שהעיב כל הזמן.
בליב כולנו לא הייתה כל שמחה ולפעמים גם לא תקווה. "לעולם לא נקבל את החטוף האחרון", חשבנו לעצמנו.
הבנים שלנו, חיים וחללים, שהו שנתיים ארוכות במנהרות האימה. לעיתים התעוררה תקווה שהנה, בעוד רגע הם ישובו, ואחר כך מפח נפש נורא. איך ישובו בנים לגבולם? האם ישרדו החיים? האם בני משפחותיהם היקרים יחזיקו מעמד?
כל כך הרבה שאלות וכל כך מעט תשובות.
בימים רבים, תפילה לאלוהי ישראל הייתה תקוותי היחידה. הוא הרי אל ישועות, מציל מצרה, מתיר אסורים ופודה שבויים. הוא אוהב וכל יכול. בו, רק בו תקוותי!
השיר "שבו בנים", מבטא במידת מה את מה שעברנו ובעיקר את השמחה האמיתי שממלאת את לב כולנו כשאנחנו רואים את אותם יקרים שבים ליק משפחתם, שבים למולדתם.
ובראש התודות כולן, אנחנו מודים לאלוהים, מושיע ישראל.
אתה, אלוהים האור, אתה אלוהים הדרור – נשיר "הללויה, חזרו הבנים!"
קרדיטים
מילים ומנגינה: איתן קשטן
עיבוד: גל פדה
שירה: נוי אמגר, יובל והב
קולות: גבריאלה זכרצ'נקו, גל פדה, יובל והב, נוי אמגר, שירי רגב
גיטרה קלאסית, חשמלית ואקוסטית: אבי סינגולדה
גיטרה בס: אבי יפרח
תופים: ניר צדקיהו
קלידים וכלי הקשה: גל פדה
הקלטות ומיקס: גל פדה – סטודיו 39
מאסטרינג: יונתן דנינו
