"איש איש באמונתו יחיה"? כל אחד והאמונה שלו?

"לך יש את הדת שלך, ולי יש את שלי. ישוע הוא עבור הגויים. אם זה טוב עבורם, שיבורכו. היהדות אכן מלמדת שגם לצדיקי אומות העולם יש חלק בעולם הבא, אך לנו היהודים, יש את התורה – זה חלקנו."

זהו ממש עלבון לגויים! אם ישוע בן-דוד אינו המשיח היהודי שמילא את הנבואות של נביאי ישראל בתנ"ך, אם הוא לא נולד מעלמה/בתולה, אם הוא לא הלך כשה לטבח למות עבור חטאי העולם, אם הוא לא קם לתחייה, אם הוא לא יחזור שוב כמלך המלכים למלוך על כל הארץ לעד – אזי הוא לא המשיח של אף אחד – אין הוא אלא נביא שקר, ומחברי כתבי הברית החדשה הוטעו או שהיו מוטעים. אם הוא לא קיים את הנבואות הללו, הוא אינו המשיח כלל – לא של היהודים ולא של הגויים. בקשר לתורה – היא הייתה ותישאר נחלתנו, אבל רק דרך המשיח אנו יכולים לפרש אותה בצורה נכונה ולקיימה בחיינו היומיים.

אומר זאת שוב, אם ישוע המשיח אינו המשיח של היהודים, הוא אינו המשיח של אף אחד. לא רק שהטענה שישוע הוא המשיח של הגויים בלבד היא עלבון עבורם, אלא לא נכונה ומגוחכת מבחינה היסטורית. העובדה היא שבחייו, עבודתו ולימודיו כאשר התהלך פה בארץ, רבי ישוע היה לגמרי יהודי; דיבר עברית, תלמידיו היו יהודים, הוא התייחס בלימודיו למנהגיה ומסורותיה של היהדות, עד כדי כך שבמשך עשר השנים לאחר מותו, תקומתו מהמתים ועלייתו לשמים, המשיכו תלמידיו היהודים לבשר רק ליהודים את הבשורה הטובה שישוע בא לעולם למות עבור חטאינו. הם חשבו שהמסר של ישוע המשיח היהודי היה רק עבור היהודים! למעשה רבים מהם היו בהלם כאשר הבינו שעליהם לקבל את האפשרות שישוע הוא גם המשיח של הגויים. זוהי עובדה ואמת היסטורית בסיסית.

למה הדבר דומה? נניח שהתנועה החסידית של מנחם שנירסון מלובביץ (ה"רבי") התפשטה לכל מקום ברחבי העולם, למרות שהחלה במזרח אירופה, וממשיכה להתפשט כשהיא מכריזה לכל יהודי בעולם שה"רבי" הוא "מלך המשיח". הכרזה זו מתקבלת על ידי חלק מהיהודים בחיוב ועל ידי אחרים בשלילה. נניח שעברו עשרים שנים וחסידי הרבי מלובביץ מתחילים לחשוב שעליהם לספר גם לגויים על הרבי "מלך המשיח", וכתוצאה מכך מיליוני אנשים לא-יהודים מאמינים בו והופכים להיות גם הם חסידי ה"רבי".

למעשה מספרם מרקיע שחקים מעל ומעבר למאות ואלפי המאמינים היהודים שלו. ונניח שהיהודים ככלל מתחילים להחרים ולנדות את המאמינים היהודים חסידי הרבי מלובביץ בטענה שהוא בכלל לא המשיח, ואם הוא עוזר לגויים שיהיה להם לבריאות, אך ה"רבי" הוא לא "מלך המשיח" של היהודים. מה תהיה תגובתו של החסיד הלובביצי היהודי המופתע? בוודאי משהו כמו: "אתה צוחק, אם ה"רבי" אינו עבורנו היהודים, הוא אינו עבור אף אחד אחר." כך גם לגבי ישוע המשיח שלנו. אם תאמר: "אבל הדוגמא שלך לא מתאימה כי היהודים חסידי הרבי מלובליץ ממשיכים לחיות כיהודים מסורתיים, בעוד שמאמינים בישוע אינם עושים זאת".

על כך נשיב: יהודים שאומרים זאת סותרים את עצמם, כי כאשר הם נתקלים ביהודים משיחיים שממשיכים לחיות על פי המסורית היהודית (יש רבים כאלה בתנועה המשיחית-יהודית) מתלוננים עליהם שהם מתחזים. העובדות הן ללא עוררין: ישוע ותלמידיו היו יהודים לגמרי, על פי המובן התנכי של המילה, וחסידיו חוו לעיתים קרובות במשך הדורות התעוררות לחזור לשורשים של יהדותם.

בנוגע לדעה הרווחת ביהדות המסורתית שאלוהים מקבל גם את צדיקי אומות העולם – ולא משנה מהי דתם – חשוב לזכור שהתנ"ך מצייר תמונה מאוד עגומה על מצבה המוסרי הירוד של האנושות, ותהיה זו טעות להעצים את מספר ה"צדיקים" של העולם כיום. אפילו אם נשתמש במסורת היהודית שלנו כאמת המידה כשמדובר בטבעם החוטא של בני האדם, והמסורת הזאת הרבה יותר ליברלית מאשר התנ"ך עצמו, ניווכח שרוב בני האדם בעולם אינם צדיקים. ומדוע? כי הם מפירים בדרך קבע את שבעת החוקים הידועים כחוקי נח, שהיהדות הרבנית מחשיבה לחוקים החלים על כל אומות העולם. שבעת החוקים הללו, אותם מבססים הרבנים בעיקר על הפסוקים בבראשית ט' 1-6, נחשבים לכלל עולמיים ואוסרים, (1) ניאוץ וחילול השם, (2) ניאוף, (3) חוסר מוסר מיני, (4) רצח, (5) גניבה ושוד, (6) אכילת בשר חיות חי עם הדם, והחוק השביעי שדורש לקיים דין צדק.

רק האיסור על ניאוף בלבד מוציא את רוב המין האנושי במהלך ההיסטוריה מרשימת ה"צדיקים", יחד עם למעלה משני מיליארד אנשים החיים כיום (הינדואים, בני שבטים, וכו'). אם מוסיפים לרשימה את האתיאיסטים ותושבי המדינות הקומוניסטיות (הכולל את סין), נוספים עוד מיליארד לרשימת האנשים שאינם צדיקים.

אם נתמקד רק על עוד חטא נוסף – חוסר מוסר מיני, נראה שרוב האנושות אינה מגיעה אפילו לסטנדרד הצדיקות של הרבנים. אם ניקח את התנ"ך כאמת המידה, למעשה אין אף לא אחד שמגיע לרף של אלוהים ללא עזרתו. למרות שנחמד להיות יפי נפש עם הצהרות כמו "היהדות מלמדת שגם לצדיקי אומות העולם יש חלק בעולם הבא", העובדה היא שאין אחד בכל האומות שהוא צדיק גמור.

האמת היא שכולנו, יהודים וגויים, לא מסוגלים להגיע לרף שקבע אלוהים. כולנו כצאן תעינו, סטינו מהדרך הישרה ואיש לדרכו פנינו; לכן אלוהים בחסדו הרב שלח את ישוע המשיח עבור כולנו. במקום לתת לנו גזר דין מוות בגין חטאינו, הוא שלח את המשיח כדי להושיענו מחטאינו. הוא, בן האלוהים, היחיד שחי חיים ללא חטא, הורה לנו את הדרך לאלוהים בדבריו ובמעשיו, עליו שם אלוהים את עוון כולנו – הצדיק היחיד בעולם מת במקומנו החוטאים, ובכך שילם את החוב שלא היינו יכולים לשלם לעולם (ראה ישעיהו נ"ג). רק דרכו יכולים יהודים ולא יהודים כאחד, להפוך מחוטאים לצדיקים. בלעדיו, כולנו בצרות. איתו – ורק איתו – יש לנו תקווה.

ככל שתמשיכו לקרוא תתפלאו ללמוד עד כמה התורה, הנביאים והכתובים מצביעים על המשיח, מגיעים למלוא ההתממשות והיישום ומקבלים את מלוא המשמעות שלהם בו. כך שלא רק התורה היא הנחלה שלנו, אלא התורה והמשיח שלנו. יש לנו הזכות לחלוק את האוצרות המדהימים הללו עם אומות העולם. כיהודים, יש לנו קשר מיוחד עם התורה והמשיח, אך לא קשר בלעדי. דרך ישוע, כולנו – יהודים וגויים כאחד – יכולים להיקרא ילדי אלוהים חיים, כל אחד עם הייעוד המיוחד שלו, כשהדבר המאחד אותנו הוא שכולנו חוטאים שנושענו על ידי אותו המושיע – ישוע המשיח. וכך שבסופו של דבר יהיה לכולנו אלוהים אחד, משיח אחד ונהיה משפחה אחת. האם יש למישהו סיבה להתנגד לכך?