לפי ישעיהו מ"ג:י"א, רק אלוהים יכול להושיע. אנחנו לא זקוקים למושיע אחר או נוסף, למה שנצטרך את ישוע אם יש את אלוהים?

הדברים שכתובים בישעיהו מ"ג י"א (43:11) נאמרו לגבי "אלים" אחרים, והם מבהירים שהעם היהודי לא יוושע על ידי אף אל אחר או גואל כלשהו. זה מאוד ברור. כמו כן ברור שאלוהים גואל ומושיע דרך מי שהוא רוצה להושיע – בין שמדובר בגואלים בשר ודם (כמו מלכים או לוחמים), ובין שמדובר במלאכים או במשיח.

התשובה לטיעון הזה ברורה מאליה. צריך רק לפתוח את הקונקורדנציה כדי להבין שהמילה "מושיע" מופיעה בתנ"ך למעלה משלושים פעם, וכמעט תמיד לגבי מישהו שאינו יהוה. לדוגמה, בשופטים ג' 9 נאמר שכאשר בני ישראל זעקו לאלוהים, הוא הקים להם מושיע (השווה עם פס' 15; י"ב 3). בישעיהו י"ט 20 אלוהים מבטיח שבבוא היום הוא ישלח למצריים מושיע שיציל אותם – ושוב, הכוונה היא למישהו אחר, לא לאלוהים. בישעיהו ל"ג 22 נאמר שיהוה הוא השופט, המחוקק והמלך שלנו. אבל אנחנו יודעים שהוא השתמש במשה כדי לתת לנו את המשפט והחוקים, שהוא הקים שופטים רבים בקרב עם ישראל ושהמלך הגדול מכולם הוא מלך המשיח. כלומר, אין כל סתירה בין הדברים.

הנקודה היא פשוטה: אלוהים, המושיע היחיד, משתמש במי שהוא רוצה כדי להושיע ולהציל את עמו. גם היהדות המסורתית וגם הברית החדשה מכירות בכך שהמשיח יהיה המושיע שאלוהים יבחר בו. אם כך, האזכור של משיח בן דוד בתפילת עמידה (תפילת שמונה עשרה, המפרטת את שמונה עשרה הבקשות הבסיסיות ביהדות), מתייחס לציפייה לישועה שתבוא לעם דרך המשיח, זה שנקרא "קרן ישועה". בהערת השוליים של אחד הסידורים באנגלית (שמשקף את הגישה המסורתית ביהדות) כתוב, "תפילה זאת מלמדת שהישועה הסופית של העם היהודי תבוא רק דרך משיח בן דוד".[85] אכן כך!

_{85. Scherman, ArtScroll Siddur, 108, "Davidic Reign". כמה אירוני שמתנגדי המשיחיות מתקוממים על הרעיון שהמשיח הוא אלוהי (ראה טיעונים 3.3-3.2), אבל אחר כך שבים על עקבותיהם ומתנגדים לכך שמשיח שאיננו אלוהי יושיע את עמם, שהרי אלוהים לבדו הוא המושיע! על חשיבותה של אלוהות המשיח, שבלעדיה הוא לא יוכל לכפר על חטאי העולם, ראה Wayne Grudem, Systematic Theology (Grand Rapids: Zondervan, 1994), 578.}