ראשי > תשובה לרב > הרב דניאל עשור – תשובות ל-'סתירות' בברית-החדשה

הרב דניאל עשור – תשובות ל-'סתירות' בברית-החדשה

יהודים משיחיים משיבים לטענות של רבנים

בספרו של הרב דניאל עשור, מפרט דניאל את הסתירות שלטענתו, מצא בספר הברית החדשה.

סתירה 1

ישוע דרש המון, הן בקרב תלמידיו והן בקרב העם. אולי הדרשה המפורסמת ביותר שלו בברית החדשה היא הדרשה המכונה "הדרשה על ההר".

דווקא שם, הרב דניאל עשור בטוח שהוא מצא סתירה מהותית בין הבשורות, מאחר שלטענתו:

"כל האוונגליונים מתייחסים לאירוע שנחשב כבעל חשיבות, הדרשה על ההר. טענתו של מתי היא שהדרשה של ישו התרחשה בהר. לוקס טוען לעומתו שהדרשה של ישו התרחשה במישור. מרכוס כותב כי הדרשה אירעה על אונייה בים".

מתי אכן טוען כי הדרשה הייתה על ההר. לוקס לא טוען שהדרשה לא הייתה על ההר, אלא, מציין ש- "הוּא יָרַד אִתָּם וְעָמַד בְּמִישׁוֹר". שני הדברים הנ"ל לא חייבים לסתור אחד את השני. למשל, זאת אפשרות קיימת שישוע כינס את ההמון שהיה על ההר, לאזור שהיה מישורי, זאת כדי שכולם יוכלו לשמוע ולראות אותו. הרב עשור טוען שהמישור עליו מדבר לוקס בהכרח אומר שהם לא היו על ההר, אך דבר זה לא חייב להיות הכרחי.  המילה "מישור" מגיעה מהמילה "ישר", משמעותה אזור מסוים שהוא משוטח, שהוא ישר. זה יכול להיות גם הר שהוא שטוח, כמו לדוגמה, הר ארנה בדרך לירושלים, שעליו המישור והמצפה.

אוקיי, אבל זה עדיין לא מסביר איך זה שמרקוס בפרק ד' כתב שישוע היה על אוניה בים והמון העם היו על שפת הים. התשובה פשוטה, ומגיעה ממרקוס עצמו, שאומר "הוּא לִמֵּד אוֹתָם דְּבָרִים רַבִּים בִּמְשָׁלִים". הדרשה על ההר לא סבבה משלים. זאת אומרת שמרקוס דיבר על מקרה אחר בו ישוע דרש, ולא על הדרשה על ההר, ומי שישווה את הדרשה על ההר ללימוד שלפי מרקוס ישוע דרש מהים, לא יופתע לגלות שישוע בכלל מדבר על נושאים שונים לחלוטין. ממליצים לכם ללכת ולבדוק בעצמכם!

סתירה 2

הרב דניאל עשור מצטט מתוך סעודת הפסח של ישוע ותלמידיו במתי פרק כ"ו פסוק 26, שם כתוב: "כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ לָקַח יֵשׁוּעַ לֶחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע וְנָתַן לַתַּלְמִידִים", הרב תוהה איך יכול להיות שישוע אכל לחם, בפסח?
כאן צריך לזכור ששפת המקור בה נכתבה הברית החדשה היא יוונית עתיקה. ביוונית עתיקה, המילה שהברית החדשה משתמשת בה, שאותה תרגמו ללחם, היא "ארטוס" (αρτος), זו היא מילה בעלת משמעות רחבה; קטגוריאלית, כללית, כזאת שיכולה להיות בשימוש כדי לתאר הרבה סוגים שונים של לחם, כאלה שהם חמץ וגם כאלה שהם ללא שאור. במילים אחרות, לטעון שישוע אכל לחם על סמך מילה זו, זה כמו לטעון שיהודי אכל "חזיר" כי כתוב שהוא אכל "בשר". חוץ מזה
, בכל בית יהודי מברכים את ברכת המוציא בפסח על הכוללת את המילה "לחם". 

 

לסיכום, אנחנו רוצים להראות שבספרו, דניאל עשור מצטט פסוקים שאינם באמת קיימים. הרב דניאל עשור בעמוד 267 שבספרו, מצטט את ישוע מתוך הבשורה על פי מתי פרק ט"ו פסוק 11:

"התורה אומרת שלא תאכלו חזיר ואני אומר לא כל הבא אל הפה מטמא"

והנה הפסוק המקורי בברית החדשה:

"לֹא הַנִּכְנָס אֶל הַפֶּה מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם, אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה- זֶה מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם" (מתי ט"ו 11)

מעניין למה הרב דניאל עשור כותב דבר כזה בספרו…

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.