ראשי > אודות יהודים משיחיים > למה יהודי משיחי ולא פשוט נוצרי?

למה יהודי משיחי ולא פשוט נוצרי?

יהודים משיחיים משיבים לטענות של רבנים

למה יהדות משיחית ולא נצרות?

הדבר הראשון שיש להבין על אלוהי ישראל זה שהוא אלוהים שכורת בריתות, לא אלוהים שיוצר דתות. בשום מקום בתנ"ך אין איזכור לדת היהדות בדיוק כמו שבברית החדשה אין כל איזכור לדת הנצרות. שני אלה, וכל דת אחרת שיש בעולם כיום, הן פרי המצאתם של בני אדם ועיקרן בחוקים שאינם כתובים בדבר ה' אלא בחוקים ומצוות של בני אדם.

יהדות זה עניין של שושלת, כלומר מאיזה משפחה באת. בדיוק כמו שאינך יכול לשנות את המשפחה לתוכה נולדת אינך יכול לשנות את יהדותך. אי אפשר לחדול מלהיות יהודי או להפוך להיות יהודי אם לא נולדת כזה (הדם של גוי לא נהפך פתאום לדם יהודי כי איזה רב החליט להעביר אותו גיור).
האמונה המשיחית שישוע הוא המשיח של עם ישראל הוא דבר יהודי ביסודו ובמהותו. ישוע היה יהודי, תלמידיו היו יהודים, מחברי הברית החדשה היו יהודים.
לכן, אין דבר כזה "יהודי שהתנצר" אלא יהודי שבא להכרה ואמונה במשיח היהודי של עם ישראל, הוא ישוע, וזה הדבר הכי "יהודי" שיהודי יכול להאמין בו.

ישוע נצלב כ"מלך היהודים", וזה בדיוק מי שהוא – המשיח והמלך של עם ישראל. תחילה היו כל מאמינים יהודים, אך לאט לאט החלו גויים רבים לבוא לאמונה באלוהי ישראל ובמשיח ישראל, ישוע. היהודים המשיחיים נרדפו מצד אחד ע"י הרומאים ומצד שני ע"י מנהיגי הדת היהודיים. במרוץ הזמן החלו יותר ויותר גויים לקבל את האמונה בישוע ולאט לאט החלו להיכנס עיוותים ושקרים לאמונה המשיחית מצד ההלניסטים, זאת עד שה"דת" הזו שנוצרה קיבלה הכרזה רשמית תחת הכנסיה הקתולית – והיא למעשה עירבוב של האמונה המשיחית עם עבודת אלילים הלניסטית, וישוע נותק מכל קשר עברי-יהודי בו חי, לימד ופעל. מכאן הקרע בין הנוצרים ליהודים החל לגדול עוד ועוד בעיקר עם הרדיפות של הכנסייה הקתולית כנגד היהודים שעד אז כבר היו מפוזרים ברחבי אירופה ומדינות הים התיכון.
אנו כיהודים משיחיים חוגגים את מועדי ה' כפי שמופיעים בתנ"ך. זה כולל את פסח, שבועות, יום התרועה (מה שנקרא בימינו ראש השנה), יום כיפור וסוכות וכמובן כמובן את יום השבת.
כמו כן אנו חוגגים יחד עם עמנו את החגים המסורתיים יותר שכוללים את פורים וחנוכה, את חגי ישראל כגון יום העצמאות, ט"ו בשבט, וגם זוכרים יחד עם כל עמנו את חללינו ביום הזיכרון לחללי צה"ל, יום השואה וכו'.

החגים שמופיעים בברית החדשה הם אותם חגים אשר היו תמיד לעם ישראל ואלה באו מן התורה והם למעשה נקראים מועדי ה'. בברית החדשה גם חג החנוכה מוזכר פעם אחת.

מקווה ששאלתך נענתה 🙂

תוכלי להרחיב: האם ניתן להיות יהודי ולהאמין בישוע? תגובה לרבנים.

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.