מדוע שאלוהים קדוש ישפיל עצמו וילבש דמות אדם?

אחת הסיבות לכך שאלוהים ירצה ללבוש דמות בשר ודם ולרדת אל בני האדם היא בכדי לתקשר איתנו בצורה רלוונטית יותר עבורנו. נניח שאתה צופה מגבוה על איכר החורש את שדהו, ורואה שבסיבוב הבא שהוא יעשה עם המחרשה הוא עלול לעלות על קן נמלים. מאחר שאתה אוהב נמלים, אתה רץ לקן כדי להזהיר את מי שנמצא בו. בהתחלה אתה צועק בקולי קולות כדי להזהיר מפני הסכנה הממשמשת ובאה, אבל משום מה הנמלים ממשיכות במלאכתן, אתה שולח להן מכתב ומנסה לתקשר איתן בדרכים אחרות, אבל הן ממשיכות בשלהן. בשלב כלשהו אתה מבין שכנראה שהדרך היחידה שבה תוכל לזכות בתשומת ליבן, היא להפוך לנמלה בעצמך.

סיפור דומה מתרחש בתנ"ך, תחילה אלוהים בורא את האדם וכמעט באופן מיידי האדם מורד כנגדו. מאוחר יותר אלוהים מתקשר עם עמו ישראל, אבל עם ישראל הסורר שוב ושוב חוזר לדרכו שלו, לאורך ההיסטוריה של האנושות, אלוהים השתמש באמצעים שונים ומגוונים כדי להביא את המסר שלו אל בני האדם. בסופו של דבר הוא שלח את המשיח אל העולם, על כך הוא גם ניבא מראש דרך נביאי התנ"ך, שהוא ישלח את המשיח, ושהמשיח בעצם יהיה הוא עצמו.

האיגרת לעברים בברית החדשה פותחת במילים הבאות, ״האלוהים אשר דיבר מקדם פעמים רבות ובדרכים רבות אל האבות ביד הנביאים, דיבר אלינו באחרית הימים האלה ביד הבן״ (עברים א׳, א׳-ב׳). יוחנן כתב: ״הדבר (כלומר אלוהים) נהיה בשר ושכן בתוכנו; ואנחנו ראינו את כבודו, כבוד בן יחיד מלפני אביו, מלא חסד ואמת… את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד, הנמצא בחיק האב, הוא אשר הודיעו״ (יוחנן א׳, יד׳,יח׳).

הנביאים הביאו לנו את דברי אלוהים. אבל ישוע, המשיח, הוא דבר אלוהים בכבודו ובעצמו, שבא בדמות בשר ודם כדי לגלות לנו את אלוהים עצמו, לא רק דרך הצהרות מילוליות. הוא הביא אלינו את אלוהים עצמו כך שנוכל לגעת בו, לשמוע ולראות אותו. ישוע הוריד את אלוהים לרמה שבה אנחנו נמצאים, ותוך כדי-כך רומם אותנו איתו.

אלוהים לא רק רצה לתקשר איתנו, אלא גם להראות לנו עד כמה הוא אוהב אותנו. ״כי כה אהב אלוהים את העולם, עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם.", "הן האלוהים לא שלח את בנו אל העולם לשפוט את העולם, אלא כדי שייוושע העולם על ידיו.״ (יוחנן ג׳, טז׳-יז׳). יוחנן חזר על דבריו של ישוע כשאמר, ״בזאת נגלתה אהבת האלוהים בנו, בעובדה שאלוהים שלח את בנו יחידו לעולם למען נחיה בזכותו. בזאת היא האהבה, לא שאנחנו אהבנו את אלוהים, אלא שהוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות כפרה על חטאינו״ (יוח״א ד׳, ט׳-י׳).

נבואות

אבל איך תוכל האנושות לדעת ולזהות שאדם מסוים, שטוען שהוא המשיח המובטח, אלוהים בדמות בשר, הוא אכן אלוהים? דרך אחת היא באמצעות נבואות שנתן אלוהים מראש. אלוהים יכול לדבר אל אנשים בשפתם, דרך מחשבותיהם, ולאמר להם למה לחכות – זמן רב לפני שיבוא. וכשיבוא לעולם ויגשים את הנבואות האלה, העולם ידע שהוא היה זה שדיבר. וכך היה. זה מה שאלוהים עשה. אלוהים נתן כ-300 תיאורים ונבואות שעל ידן יצר תעודת זהות למשיח, כך שנוכל לזהות אותו, נבואות אלו נכתבו בתנ"ך.

אופיו, אישיותו והתגלותו

אם כך, אם אלוהים הפך לחלק מתולדות האנושות וחי בקרבנו כאדם רגיל, לאילו הוכחות היינו מצפים? איך נדע שהוא אכן התהלך עלי אדמות בדמות אנוש? יש לפחות שמונה סימנים שמעידים על נוכחותו של משיח אלוהים בקרב בני האדם:

אם אלוהים לבש דמות בשר ודם, מן הראוי ש…

1) שהוא יכנס לאנושות בדרך יחודית.

מוחמד, קונפיוציוס, בודהא וכל שאר בני האדם שנולדו אי פעם, הגיעו לעולם בדרך טבעית: זרע של גבר הפרה ביצית של אשה. אבל לא זה מה שקרה במקרה של ישוע. אמו הרתה אותו בעודה בתולה. לא היה לו אב אנושי. ההריון והלידה של ישוע מבתולה הם יחודיים בתולדות האנושות. להרחבה על הנושא בקר במאמר: לידת המשיח מבתולה על פי נבואתו של ישעיהו ז׳, יד׳.

2) לא יהיה בו חטא, הוא יהיה מושלם.

3) הוא יפגין את נוכחותו העל־טבעית על ידי מעשים על טבעיים – ניסים.

4) הוא ינהל חיים מושלמים יותר מכל אדם שאי פעם התהלך עלי אדמות.

5) הוא יאמר את הדברים הנעלים ביותר שנאמרו אי פעם.

6) השפעתו תהיה רחבה וארוכת טווח.

7) הוא יספק את הרעב הרוחני של האנושות.

8) הוא יכניע את האויב הנורא ביותר של האנושות – את המוות.

ישוע הוא האדם היחיד שאי פעם התהלך עלי אדמות, ושכל שמונת הסימנים האלה באים לידי ביטוי באופן מובהק בחייו. הוא לא נתן לנו כל סיבה להטיל ספק בכך שהוא אלוהים שלבש דמות אדם. הוא בהחלט ענה על שמונה הציפיות שהיינו מצפים לראות אצל אלוהים שלבש דמות אדם.

פסוקים בתנ"ך המדברים בבירור על בן האלוהים

בתנ"ך ישנם כמה פסוקים המכריזים בבירור שיש לאלוהים בן, והבן הוא עצמו אלוהים. להלן שישה קטעים מהתנ"ך בנושא זה:

משלי ל' 4 מכיר ללא שמץ של ספק בעובדה שלאלוהים, בורא העולם, יש בן:

"מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו, מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה, מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, כִּי תֵדָע".

תהילים ב' 7 מצביע בבירור על אלוהים המדבר על בנו:

"אֲסַפְּרָה אֶל חֹק: יְהוָה אָמַר אֵלַי, בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ".

ישעיהו ט' 5 מונה בין שמותיו של אלוהים את הבן שיוולד, שהוא גם "אל גיבור":

"כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ, בֵּן נִתַּן לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ. וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי עַד, שַׂר שָׁלוֹם".

בבראשית א' 26 כתוב:

"וַיּאמֶר אֱלֹהִים (בגוף רבים), נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ"

כלומר, מדובר באלוהים המתייחס אל עצמו ברבים, שניהם בעלי יכולת על-טבעית לברוא. זאת אומרת שלאלוהים היה עוזר בבריאת האדם שנברא בצלמו ובצלם אותו עוזר. מי יכול להיות העוזר העל-טבעי שהוא כביכול האלוהים, אם לא אלוהים

בצלם אדם?

הפסוק הבא בישעיהו ו' 8, המדבר על אלוהים, מופיע אף הוא בגוף רבים:

"וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר: אֶת מִי אֶשְׁלַח? וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ?".

בזכריה י"ב 10, ישנה התייחסות לאותו אחד שהעם דקרו, ושהוא "הבכור" "היחיד". ישוע נדקר (נצלב) ונישא על הצלב והיה הבכור של אלוהים.

"וְשָׁפַכְתִּי עַל בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר דָּקָרוּ, וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל הַבְּכוֹר".

פסוקים בתנ"ך המצביעים על אלוהים שבא בדמות אדם

רבים חושבים שאלוהים אינו יכול לבוא בדמות אדם. אך בתנ"ך ישנם פסוקים רבים המורים על הופעתו של אלוהים לארץ כאדם. עיינו בפסוקים הבאים והחליטו בעצמכם. מנחם מאוד לדעת שאלוהים כה אהב אותנו עד כי בא אלינו לארץ כאדם כדי להתרועע אתנו, לשרת אותנו, ולמות ככפרה עבור חטאינו.

הפסוק בבראשית ג' 8, מתאר את אלוהים מתהלך כאדם בגן עדן:

"וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהוָה אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם".

מהפסוקים בבראשית י"ח 3-1, ברור שאלוהים הופיע בפני אברהם כאדם. אברהם ראה רק שלושה אנשים שהגיעו לפתח אוהלו, ברור שאחד מהם היה אלוהים כי אברהם כינה אותו "אדוני".

"וַיֵּרָא אֵלָיו יְהוָה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו. וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. וַיֹּאמַר: אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, אַל נָא תַעֲבֹר מֵעַל עַבְדֶּךָ".

בבראשית ל"ב 31-25, יעקב נאבק עם איש ולאחר מכן אמר שראה את אלוהים פנים אל פנים.

"וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ. וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר… וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה-שְּׁמֶךָ? וַיֹּאמֶר, יַעֲקֹב. וַיֹּאמֶר: לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל. כִּי-שָׂרִיתָ עִם-אֱלֹהִים וְעִם-אֲנָשִׁים, וַתּוּכָל… וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל. כִּי-רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל-פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי".

בשמות כ"ד 10-9 כתוב שלאלוהים יש רגלים…כרגלי איש.

"וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב, וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו, כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם, לָטֹהַר".

הפסוק בשמות ל"א 18 מתאר את אלוהים כותב את עשרת הדברות באצבעו.

"וַיִּתֵּן אֶל-מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי, שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים".

בתהילים ק"י 1 כתוב שאלוהים דיבר אל אדוני ואמר לו לשבת, כלומר, אלוהים דיבר אל ישות אלוהית אחרת ואמר לה לשבת.

"נְאֻם יְהוָה לַאדֹנִי, שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיך".

הנביא זכריה, בפרק ט' 9, מנבא שהמשיח שיביא ישועה יבוא רכוב על חמור. בני אדם רוכבים על חמורים, אך האיש הזה אינו ככל האדם, כי הוא המושיע.

"הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא, עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת".

בישעיהו מ"ח 16 כתוב שאלוהים קיים מאז ומתמיד. אלוהים מדבר פה על עצמו, רוח קודשו וישות שלישית שהוא שלח.
כלומר, אלוהים מדבר בפסוק זה על טבעו המשולש. נושא זה יעלה גם בפרק 13. בפסוקים הנ"ל מופיע אלוהים בשלושת צורותיו, שהן מחוברות אחת לשנייה ולשלישית. המדבר הוא אלוהים המתחיל את הפסוק במילה "אני" (אין אחר מלבד אלוהים שהיה קיים מאז ומתמיד, לפני ראשית הבריאה). ה"אני" במשפט השני הוא מישהו שנשלח על ידי אלוהים. המשפט השני מתייחס לשלושת הישויות של אלוהים – "אדוני", "אני" (אלוהים הוא הדובר ואמרנו לעיל שהוא אלוהים) ו"רוחו".

"קִרְבוּ אֵלַי, שִׁמְעוּ זֹאת. לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי (אלוהים). וְעַתָּה אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי – וְרוּחוֹ".

דניאל ז' 9 מדבר על כסאות מלכות רבים שיש לאלוהים בשמים. לשם מה יותר מכס מלכות אחד אלא אם כן מדובר על שתי ישויות של אלוהים?

"רואה הייתי, והנה העומדו כסאות…".

תהילים מ"ה 8 מתייחס שוב לשתי הישויות של אלוהים – אלוהים ואלוהים אלוהיך.

"עַל כֵּן מְשָׁחֲךָ אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶךָ".

בזכריה ב' 15-14 אלוהים מדבר בגוף ראשון: "נְאֻם יְהוָה", ואומר ש"יְהוָה צְבָאוֹת" שלח אותו לשכון בתוכנו בדומה לכתוב בברית החדשה שישוע נשלח לשכון בקרבנו.

"כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, נְאֻם יְהוָה… וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, וְיָדַעַתְּ כִּי יְהוָה צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ".

יחזקאל א' 28-26 מדבר על דמות כמראה אדם ממעל לרקיע, יושב על כסא מלכות מספיר ואור נגה סביבו. מראהו של אותו האדם כ"מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהוָה".

"וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא. וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה. וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל, כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמָעְלָה. וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב. כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד יְהוָה. וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר".

בספר יהושע ה' 15-13, יהושע משתחווה בפני איש ומכנה אותו בשם "אדוני".

"וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ, הֲלָנוּ אַתָּה אִם לְצָרֵינוּ. וַיֹּאמֶר לֹא, כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא יְהוָה עַתָּה בָאתִי. וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, מָה אֲדֹנִי מְדַבֵּר אֶל עַבְדּוֹ. וַיֹּאמֶר שַׂר צְבָא יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ, שַׁל נַעַלְךָ מֵעַל רַגְלֶךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עֹמֵד עָלָיו, קֹדֶשׁ הוּא. וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כֵּן".