האם הטענה כי "היהודים צלבו את ישו הנוצרי" נכונה?

אז מי צלב והרג את ישוע? השאלה הזו עומדת על הפרק כבר אלפי שנים. וחזרה ועלתה לפני מספר שנים כשהסרט "הפסיון" עלה לאוויר, בארץ נשמעו הקולות שטענו כי יש להחרים את הסרט כדי לא לעודד אנטישמיות או "להעיר" שונאים רדומים.

חוסר ידיעת הכתוב בתנ"ך ובספר הברית החדשה הביא לרציחתם של יהודים רבים לאורך ההיסטוריה תחת האשמה שרצחנו את ישוע. כמו גם רדיפת הכנסייה הקתולית את היהודים במהלך ההיסטוריה. קתולים שהשתמשו בכתבי הקודש, התנ"ך וברית חדשה כתירוץ לשנאתם, בעוד בפועל כתבי הקודש שימש בביתם לא יותר מאשר רהיט או קישוט לבית, שהרי אם באמת היו מכירים את הכתוב בספר, לא היו מעיזים לגעת בעם הנבחר, בטח ובטח לא להאשים אותנו בצליבת המשיח.

אך המציאות היא שמלבד כמה פרקים שמאלצים אותם ללמוד בזמן ילדותם בבית הספר אין להם שום עניין עצמאי בקריאת וחקירת כתבי הקודש, הם ילכו בחג לכנסייה הקתולית ובזה תסתכם אמונתם, או יותר נכון, דתם. בדיוק כמו רוב רובם של עמנו. הדת היא לא יותר מאשר מסכה שאותה שמים במועדים וחגים מסויימים, כיציאה מידי חובה אל מול המשפחה והמסורת, כל זאת מבלי באמת להכיר את הכתוב עצמו.

אם אותם שונאי ישראל היו טורחים לבדוק ולחקור את כתבי הקודש הם היו מגלים מספר עובדות מדהימות אודות המשיח שאת דמותו הם ממהרים לענוד על צווארם, אך כמו ביהדות, גם הם מעדיפים ללכת אחרי אנשי דת ומשאירים בידם את ההחלטה במה הם יאמינו, מאשר ללכת אחרי כתבי הקודש. אצלנו מדובר ברבנים ואילו אצלם מדובר באפיפיור ובקרדינלים.

את אחת הנבואות המרשימות ביותר על מותו של המשיח ניתן למצוא בתנ"ך, בדבריו של הנביא ישעיהו פרק נ"ג. נבואה זו מדברת על כך שהמשיח חייב למות, מכיוון שרק כך יישפך דם תמים בעבור חטאים של אחרים, בדיוק כמו שהיה עם הקורבנות שעל המזבח בבית המקדש, אז הוקרב השה התמים בעד חטאי העם. בפסוק י של אותו הפרק כתוב "ויהוה חפץ דכאו", זאת אומרת שאלוהים רצה במותו. משמעות העניין שאין זה עקרוני בכלל מי היה זה שהרג את ישוע, כי אלוהים הוא זה שקבע זאת מראש ובהתאם לרצונו.

ובכל זאת מי הרג אותו? בברית החדשה, בבשורה על פי מתתיהו פרק כ"ז כתוב: "לָקְחוּ חַיָּלֵי הַנָּצִיב אֶת יֵשׁוּעַ לְבֵית הַמִּמְשָׁל וְהִקְהִילוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַגְּדוּד.  הִפְשִׁיטוּהוּ וְהֶעֱטוּ עָלָיו מְעִיל שָׁנִי,  וּלְאַחַר שֶׁשָׂרְגוּ עֲטֶרֶת קוֹצִים שָׂמוּ אוֹתָהּ עַל רֹאשׁוֹ, נָתְנוּ קָנֶה בְּיַד יְמִינוֹ וְכָרְעוּ לְפָנָיו כְּשֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים בּוֹ וְאוֹמְרִים: "שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים! הֵם יָרְקוּ בּוֹ, לָקְחוּ אֶת הַקָּנֶה וְהִכּוּהוּ עַל רֹאשׁוֹ.  לְאַחַר שֶׁהִתְלוֹצְצוּ בּוֹ הֵסִירוּ מֵעָלָיו אֶת הַמְּעִיל, הִלְבִּישׁוּהוּ אֶת בְּגָדָיו וְהוֹבִילוּהוּ לְהִצָּלֵב.". אין ספק שהיה לחץ נגד ישוע מכיוון הרבנים שבסנהדרין, אך חיילי הנציב היו רומים, ככה שבין כה וכה, אם נרצו להיכנס לקטנות, אלו ש"לחצו על ההדק" לא היו יהודים.

כל אדם שיחליט לפתוח את ספר הברית החדשה ולחקור יגלה שהברית החדשה הורתה לנוצרים לתרום כסף ליהודים (האיגרת הראשונה לקורינתיים פרק ט"ז). לשמור ולדאוג ליהודים (הבשורה על פי מתי פרק כ"ה), להתפלל עבור העם היהודי ולזכור שהיהודים כעם הם העם הנבחר של אלוהים, אפילו שרוב עמנו דחה את המשיח (האיגרת אל הרומים פרק ט).

אדם שטוען בשפתיו כי הוא תלמיד של המשיח ישוע, לא יכול בו זמנית להתעלם ממה שהברית החדשה מלמדת אודות העם היהודי. ישוע, שהיה יהודי בעצמו, אמר שתלמידיו האמיתיים הם אלו שלא רק שומעים את דבריו, אלא גם עושים. לכן אדם שאומר שהוא תלמידו של ישוע, המשיח היהודי, אך בו זמנית שונא יהודים, כנראה לא באמת מבין מה הוא אומר.

אז מי צלב את ישוע? האמת היא שכולנו צלבנו את המשיח, כל אחד ואחת מאיתנו דפק מסמר לבשרו על צלב, מאחר שכל אחד ואחד מאיתנו חוטא ומורד באלוהים בשלב כזה או אחר בחייו – זה העקרון שמלמדת הברית החדשה אודות צליבתו של ישוע – שהמשיח מת על הצלב בעבור החטאים של כל האנושות.