"ככל אשר יורוך"?
"ושמרת לעשות ככל אשר יורוך" – האם פסוק זה מדבר על הרבנים??
לאורך כל התנ"ך כולו, לא מוזכר אף לא פעם אחת המושג "תורה שבעל פה" וגם לא המושג "רבנים". ולכן, נאלצים הרבנים להוציא מילים אחדות מהקשרן על מנת לנסות ולבסס כי לכאורה נתן אלוהים למשה "תורה שבעל פה" במעמד הר סיני, וכי להם הרבנים הסמכות על תורה זאת ולכן גם בידיהם הסמכות הרוחנית על עם ישראל. הם מבססים זאת בראש ובראשונה על שלוש מילים אותם הם מוציאים מהקשרם.
שלוש מילים אלו נמצאים ב"פרשת שופטים" בספר דברים: "כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ".
לטענת הרבנים, זו היא מצווה אותה ציווה משה ללכת אחריהם ולעשות ככל אשר הם מורים. (ישנה בעיה פילוסופית עם ההצהרה הזאת, שהרי ישנם אלפי זרמים שונים הסותרים אחד את השני – אבל זה כבר נושא לזמן אחר).
כבר נגענו בעניין "התורה שבעל פה" ועל כך שקורא התנ"ך היה מצפה להיתקל במושג זה אלפי פעמים לאורך התנ"ך כולו, אבל, המושג לא מופיע אף לא פעם אחת. אף מלך, מנהיג או נביא מעולם לא הזכיר "תורה שבעל פה", לא עזרא הסופר וגם לא יהושוע, ממשיכו של משה. משמע שאם נניח לרגע היתה תורה שבעל פה, היא ממש לא ענייניה אף אחד בתנ"ך.
כעת נוכיח את אשר הרבנים הוציאו מהקשרם, בכוונה. כאמור, שלוש מילים שאין להם שום קשר לכך שלרבנים יש, לכאורה, סמכות רוחנית כלשהי על עם ישראל.
אז על מה באמת מדבר משה בפרשת שופטים בספר דברים? (ובייחוד "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך"?)
עם ישראל הולך וגדל, יש לו מנהיגים רוחניים (לווים וכהנים), אבל כמו בכל מדינה, יש גם צורך באנשי חוק (שוטרים, שופטים ואנשי צבא) על מנת להשליט חוק וסדר, להגן על האזרחים, לעצור את הפושעים ולהעמיד למשפט את הנאשמים. מה שעדיין לא היה בקרב עם ישראל. ולכן, בפרשה זו ממנה משה שוטרים, שופטים ואנשי משמר בקרב העם:
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק"…"וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל-הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם"
משה שזה עתה מינה שופטים, שוטרים ואנשי משמר (שרי צבאות) על העם (בנוסף לכהנים וללווים), מבקש מעם ישראל להכיר בסמכותם:
כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין-דָּם לְדָם בֵּין-דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת (מריבה) בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ׃ וּבָאתָ אֶל-הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל-הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט׃ וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ
משה מסביר לעם ישראל שאם יש צורך במשפט ודין על מריבה בין אנשים, עליהם ללכת לשופטים (או לכהנים במידה ומדובר בעניין הקשור לכהונה, לקורבנות ולמזבחות).
עלינו להכיר בסמכותם של השופטים, השוטרים ושרי הצבא. מאחר שהם שומרים על החוק ועל חיינו.
אין שום קשר לרבנים. כאמור, המושג "רבנים" בכלל לא מוזכר בקטע.