מיקרואורגניזמים יכולים דווקא כן להיחשב כחלק מהבריאה הטובה של אלוהים. למרות שמסתכלים עליהם לעיתים קרובות באור שלילי, יש להם תפקיד חשוב במערכת האקולוגית ובשמירת בריאות האדם.
וירוסים הם בעלי תפקיד קריטי במחזור חומרי המזון באוקיינוסים. הם מדביקים ומשמידים מיקרואורגניזמים אחרים וכך משחררים את החומרים המזינים אל תוך המערכת האקולוגית.¹ וירוסים משחקים תפקיד חשוב גם בתחום שנקרא ריפוי גני.² במובן הזה אנו יכולים לחשוב על הווירוסים כחלק מהתוכנית הריבונית של אלוהים עבור בני האדם.
טפילים מיקרוביאליים ממלאים תפקיד חיוני בשמירה על יציבות המערכת האקולוגית על ידי בקרת מספר האוכלוסין במערכת.³
חיידקים ביצעו משימות חיוניות לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ. למשל, הם השפיעו על העיצוב וההשתנות של האטמוספרה והאוקיינוסים, כדי לאפשר חיים מורכבים. פעולות החיידקים יצרו גם שכבות מתכתיות שכיום משרתות אותנו בפיתוח טכנולוגיה מתקדמת ופיתוח החברה האנושית.
בנוסף לכך, חיידקים עוזרים לשמור על בריאות האדם ( ראו המאמר "אין חיים בלי חיידקים"). חוקרים אף חושבים כי אי חשיפה לחיידקים במשך השנים המוקדמות של התינוק, מגדיל את הסיכוי להפרעות אוטואימוניות, כגון אסטמה, ועלול להוביל לעלייה בסיכון למחלת לב וכלי דם בשלב מאוחר יותר בחיים.
מיקרואורגניזמים יכולים להתפתח. זה מוכח שמינים יכולים להשתנות או להסתגל לסביבה במשך הזמן, ויש ראיות טובות שמראות שמין יכול ליצור מין-אח קרוב. יש גם שפע ראיות שמיקרואורגניזמים מתפתחים. לכן, זה לא מפתיע שחד תאיים וגם ווירוסים יכולים להתפתח, בהינתן גודל האוכלוסייה שלהם ויכולתם לקחת חלקים נרחבים מהדי אן איי מסביבתם ולשלב את החלקים הביומולקולריים הללו עם הגנומים שלהם.

אז איך אפשר להבין את מוצא מחלות האדם בהשקפה התאיסטית על פיה אלוהים טוב ברא את החיים?
בעודנו טוענים כי אלוהים ברא את החיידקים ממגוון סיבות ( כולל טפילים שמדביקים בעליי חיים וצורות חיים אחרות כדי לשלוט באוכלוסיותיהם), הוא לא יצר פתוגניים אנושיים. עם זאת, נטען כי הוא כן יצר חיידקים מועילים שיצרו קשרים סימביוטיים עם בני אדם. אך בגלל שמיקרואורגניזמים מתפתחים, ניתן להסיק שכמות קטנה מהמיקרוביום האנושי נהייתה פתוגנית במשך הזמן כתוצאה ממוטציות שהתרחשו בתוך גדלי אוכלוסייה גדולים בקרב המיקרובים. כאשר פתוגנים נוצרו, הם היו יכולים להעביר את הגנים-מייצרי הרעלנים שלהם לחיידקים אחרים באמצעות העברת גנים אופקית (או צידית), וכך הם יצרו זנים חדשים הגורמים למחלות.
חיידקים המדביקים בעליי חיים הם מקור נוסף לפתוגנים בקרב בני האדם. שוב, מוטציות יאפשרו לחיידקים אלו לקפוץ מהפונדקאי האנימלי לבני אדם. דילוגים אלו מתרחשים לעתים תכופות מאוד אצל הווירוסים, וזה מסביר למשל את מוצא ה-HIV (רטרו וירוס האחראי לאיידס), שנראה כי נוצר מה-SIV (נגיף הכשל החיסוני בקופים).
מעקב מוצלח אחר מקורם של טפילים אנושיים והתפשטותם ברחבי העולם, באמצעות דפוסי מגוון גנטיים בקרב פתוגנים אנושיים, כגון הליקובקטר פילורי (שגורם לסרטן הקיבה), מספק תמיכה נוספת למודל שאנו מציגים כאן. מעניין לציין שהעיתוי והמיקום של מוצא פתוגנים רבים עולה בקנה אחד עם העיתוי והמיקום של מוצא האנושות. ודפוס התפוצה של הפתוגנים האנושיים מקביל לנתיבי ההגירה שבני האדם לקחו כאשר הם אכלסו את כדור הארץ.
אז איך מוצא החיידקים הטורפים והפתוגנים האנושיים יכול להיות מוסברם במסגרת המודל שהצגנו כאן? אפשרות אחת היא שזנים של חיידקים הגורמים למחלה שנקראת "חיתולית נמקית" קפצו לבני אדם.
הסבר אפשרי נוסף הוא כי זנים שאינם טורפים היו קשורים לבני האדם לאורך כל הדרך, אך לאחרונה הם התפתחו ונהיו להם יכולות הרסניות הפוגעות ברקמות.
המודל שהצגנו מסביר בקלות את מקורן של המחלות האנושיות ובמקביל מאפשר לנו לראות את הווירוסים, החיידקים והפתוגנים אנושיים אחרים כחלק מהבריאה הטובה של אלוהים. היכולת של החיידקים להתפתח לאחר שהם נוצרו, הביאה מחלות אנושיות מדבקות. מנקודת מבט זו, קיומם של חיידקים טורפים תואם באופן מלא את קיומו של בורא כל יכול וטוב, שאוהב את בריאתו.

הערות:
1. Steven W. Wilhelm and Curtis A. Suttle, “Viruses and Nutrient Cycles in the Sea,” BioScience 49 (January 20, 1999): 781–88.
2. Nathalie Cartier et al., “Hematopoietic Stem Cell Gene Therapy with a Lentiviral Vector in X-Linked Adrenoleukodystrophy,” Science 326 (November 6, 2009): 818–23.
3. Peter J. Hudson, Andrew P. Dobson, and Kevin D. Lafferty, “Is a Healthy Ecosystem One That Is Rich in Parasites?” Trends in Ecology and Evolution 21 (July 1, 2006): 381–85