למה אלוהים לא מתערב?!?
השאלה "למה אלוהים לא מתערב ועוצר את הרשע?" היא אחת הטענות המרכזיות בימנו כנגד קיומו של אלוהים, השאלה מגיעה אמנם ברוב המקרים כהתקפה מאתאיסטים, אבל גם מאמינים רבים מתחבטים בה, אפילו חבקוק הנביא. היום, ברצוני להשיב לשאלה זו בהתבסס על תפילת חבקוק פרק א'.
על חבקוק עצמו אנחנו כמעט ולא יודעים דבר, מלבד אולי העובדה שהוא מאוד אהב לתת חיבוקים. אבל כפי שנראה בהמשך, ספר חבקוק מאוד רלוונטי לתקופה בה אנחנו חיים כיום, מאחר שהוא עונה על השאלה המוסרית המאתגרת: "איפה אלוהים כשהרשע משגשג ומשתלט?". הידעתם שעל פי "האטלס ההיסטורי של המאה העשרים", במאה העשרים בלבד, נהרגו למעלה מ200 מיליון בני אדם, כאשר לפחות 60% בתקופת מלחמה? מיליונים שבני משפחותיהם וחברם ללא ספק התחבטו בשאלה הזאת.
עוד מאמר בנושא: אם אלוהים קיים, למה יש רשע בעולם?
בזמנו של חבקוק, עם ישראל היה שקוע ברדיפת בצע, אלימות, שחיתות ורשע שמשגשג (נשמע מוכר?), לפיכך, בפסוקים הראשונים, חבקוק, שהיה עד לכל אשר מתרחש בקרבו, פונה לאלוהים ושואל אותו "עַד-אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ". או במילים של היום: "למה אתה לא מתערב? כמה אני מסוגל לזעוק אליך ואתה לא עונה? איפה אתה?! למה שמת אותי במצב שאני כל הזמן רואה סביבי רשע?!"
חבקוק מתוסכל, הוא מרגיש חסר אונים. הוא לא מבין למה בזמן שתורת אלוהים משותקת, אלוהים שותק.
האם יש מישהו מאיתנו שלא הרגיש ככה בחייו? למען האמת, גם דוד המלך (תהילים י"ג, כ"ב), הנביא ירמיהו (י"ד:ט, כ) ישעיהו הנביא (נ"ט), איוב (י"ט:ז) ואחרים – שאלו את אותה השאלה: "אלוהים, למה אתה נותן לרשע להתקיים? מדוע אתה לא מתערב?!"
קהלת כותב (ט:י"ב) כי ממש כמו שדגים נתפסים פתאום ברשת, ככה בני אדם "נתפסים" ברשת של הרוע. כל זאת לומר, כי בעיית קיומו של הרשע היא לא חדשה, ולא היתה רק בתקופתו של חבקוק. אלא שבכל דור ודור, כולם באים במגע עם הרשע.
בשירו של דוד זיגמן "ילד שלי" הוא כותב: "כשיבוא השקט לעולם, נלך אז שנינו לים, נשב מול הגלים שלווים ורגועים, כשיבוא השקט לעולם. ילד שלי כשתגדל לא יהיו עוד מלחמות, שתלמד באהבה מיד לחיות, לעולם לא ידאגו עוד האימהות."
זיגמן מביע את מה שקיים ברובנו – הכמיהה שהעתיד יהיה טוב יותר. שמחר יהיה בסדר, שבעתיד יהיה שלום ולא עוד מלחמות. אבל המציאות היא הפוכה, רוע רודף רוע. משבר רודף משבר, מלחמה רודפת מלחמה וסבל רודף עוד סבל. המציאות בה שורר שלום? מציאות בה לא קיים הסבל ואין אלימות? היא מציאות מאוד יוצאת מן הכלל. יוצא מן הכלל שכולנו כמהים שיהפוך לנחלת הכלל.
ד"ר מרטין לויד ג'ונס הוא רופא ותיאולוג בריטי שנולד בשלהי המאה ה19. ועם סיומה של השואה ומלחמת העולם השנייה, כאשר כולם תהו איפה היה אלוהים, ד"ר ג'ונס הטיף מתוך ספר חבקוק ואמר שאם אנשים היו מכירים את ספר חבקוק, הם לא היו מתחבטים בשאלה הזאת, הם היו לומדים מהניסיון של חבקוק.
חבקוק כלכך מתוסכל, שבפסוק י"ב הוא עוקץ את אלוהים עם שאלה רטורטית: "הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם יְהוָה?". ממש כמו לשאול "אלוהים, חשבתי שאתה ניצחי! כל יכול וכל יודע!". חבקוק כועס. והוא לא כועס כמו בריטי, הוא כועס כמו ישראלי! הוא מעליב את אלוהים.
הכעס והתסכול של חבקוק הוא מאוד נפוץ. למען האמת, כמי שמוצא את עצמו בדיונים עם אתאיסטים לעיתים קרובות, שאלה זו מותחת בפניי כל הזמן.
בפסוקים ה' עד י"א אלוהים משיב לחבקוק על השאלה שלו. הוא עונה לו כי הכשדים, שהם הבבלים, קמים ובאים לצור על עם ישראל. הבבלים היו ידועים כרשעים ביותר, צמאי דם וחסרי רחמים. "חבקוק היקר, הם הולכים לצאת למסע כיבושים והם יתקפו וימחצו את העם שלך."
זאת ממש לא התשובה שחבקוק קיווה לשמוע. "עכשיו התלוננתי בפניך על הרשע שמשתלט, והתשובה שלך היא שתביא עוד רשע?! עוד אלימות?!".
אבל הנה הדבר המדהים ביותר בעניין הזה. חבקוק אמנם כועס מאוד, אבל הוא לא נוטש את אלוהים. לעומת הרבה אנשים אחרים, חבקוק לא אומר לאלוהים "מבחינתי, אתה כבר לא קיים". אבל חבקוק כן מביע את רגשותיו בפני אלוהים בצורה כנה, בצורה ברוטאלית אפילו. יש בזה משהו יפה – אלוהים מספיק גדול כדי להתמודד עם הרגשות שלנו ועם הכעס שלנו. הוא מעוניין בכנות שלנו, ממש כמו עם ילד קטן שממש כועס כי הוא לא מבין למה משהו קרה ורץ לאבא שלו בבכי, ובזמן שאבא שלו מחבק אותו, הוא מרביץ לו ומשתולל בבכי. הוא יודע שהוא יכול להיות כנה עם אבא שלו, שזרועותיו של אביו הם מקום בטוח להוציא תסכולים, שאבא שלו לא יעזוב אותו.
המשא ומתן של חבקוק מזכיר לי את המשא ומתן של אברהם אבינו בעד צדיקי סדום ועמורה. אנחנו כבר כמעט ולא רואים אנשים כאלה כיום. היום, מצד אחד ישנם אלו בעלי האופי הדתי שמעזים לפנות לאלוהים אך ורק בעזרת דקלום מתוך ספרי תפילה מוכנים מראש, הם אפילו לא מפנים אליו מבט. אם חבקוק היה חי בקרבם כיום, הם כנראה היו נוזפים בו: "מה אתה עושה אידיוט אחד?! תשב בשקט! זה אלוהים! אסור לשאול שאלות כאלה!".
ואילו מהצד השני יש את הספקנים הגאוותנים שטוענים בהתנשאות: "תראו את הרשע בעולם! איך יכול להיות שאלוהים קיים?!".
אבל חבקוק הוא לא כזה ולא כזה, מצד אחד הוא כנה עם רגשותיו בצורה ברוטלית. מצד שני הוא קורא לאלוהים "אֱלֹהַי קְדֹשִׁי". חבקוק מתעצבן כי הוא יודע שאלוהים קדוש. חבקוק יודע שאלוהים אוהב אותו ולא יעזוב אותו, ולכן יש לו את הביטחון לפנות אל אלוהים בכנות בה הוא פנה.
חשבו על זה. לא רק שאלוהים לא עונה לחבקוק: "חוצפן! איך אתה מעז לפנות אלי עם שאלה כזאת!? אתה לא סומך עלי?!", אלא שאלוהים גם דאג שהשיח הזה עם חבקוק יתועד לעד בתנ"ך כדי שאנחנו נוכל ללמוד ממנו, כשאנחנו מתמודדים עם אותו האתגר.
אם עד כה ראינו מה חבקוק חווה, מה הוא מרגיש ומה הם טענותיו כלפי אלוהים, בפסוקים ה-ו זה התור של אלוהים להעניק לחבקוק תשובה: חבקוק, מה שאני הולך לעשות, אתה לא הולך להבין: "לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר".
אם הטענה של חבקוק היא: "אלוהים ,הבטחת שתוציא מישראל ישועה לעולם, אבל תראה כמה רשע יש בעולם!" אז התשובה של אלוהים היא: "אתה לא הולך להבין, אבל אני הולך להביא עוד יותר רשע – הבבלים יעלו על עם ישראל ויגלו אותם מארצם". במילים אחרות, אלוהים אומר לחבקוק – אתה לא מרכז העולם, אתה לא מנהל את לוח הזמנים. יש לי תוכנית, תוכנית-אב, היא ארוכת טווח, ואתה לא בהכרח תבין אותה כרגע.
התשובה אולי נשמעת מתסכלת, היא בהחלט נשמעה מתסכלת לחבקוק שלא נשאר חייב והטיח באלוהים בחזרה כי הוא מתייחס לבני אדם כמו לדגים בים "וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם". חבקוק התקשה לקבל את התשובה של אלוהים, הוא לא הבין למה אלוהים לא מתערב מצד אחד, ומהצד השני מרשה לבבלים לדרוס את ישראל. אבל לנו כיום התשובה של אלוהים היא דווקא כן הגיונית. בואו נחשוב על זה, ילדים הם דוגמא נהדרת. הרבה פעמים שמענו מהורינו, או אמרנו לילדנו: "כשתגדל, תבין." כי אנחנו יודעים משהו שהם עדיין לא.
הילד שלי אסף, כמו כל ילד בן שלוש, מאוד אוהב חטיפים וממתקים. קרוב לוודאי שהוא לא מבין למה אנחנו לא פשוט נותנים לו לאכול רק חטיפים וממתקים כל הזמן – זה הרי גורם לו תחושה נעימה. אבל כהורים אנחנו יודעים מה שהוא לא יודע – שזה יזיק לבריאות שלו. בעוד אסף לא מבין את החשיבות של תזונה בריאה, או איך סוכר ואוכל מעובד פוגעים לו בבריאות, אנחנו כהורים כן מבינים ויודעים דברים שהוא לא. לכן, הוא צריך לסמוך עלינו. רק בעתיד, הוא יבין גם בעצמו.
אגב, כילד, הוא יכול לקבל או למרוד. אבל לעומת ספקנים רבים, הוא לא יאמר: "אני לא מבין את אבא, אז כנראה שאבא לא קיים!"
בעולם הפוסט-מודרני, שכנענו את עצמנו שאם אלוהים טוב, חובה עליו לעצור את הרשע שמסביבנו. מה שאנחנו לא מבינים הוא, שמקור הרשע הוא לא מסביבנו; מקור הרשע זה לא רובים, טילים וטנקים. מקור הרשע הוא אצלנו בפנים, בלב האדם, בתוך תוכנו. גם אם אלוהים יעלים לפתע את כל הנשקים, עדיין בני אדם יריבו אחד עם השני בעזרת מקלות ואבנים, זה חלק מההשלכות של חופש הבחירה, לכולנו יש חופש בחירה לבחור בין לעשות טוב או לעשות רע. אם אלוהים רצה לעצור ברגע אחד את כל הרשע בעולם – כל שעליו היה לעשות זה לחסל את האנושות והרשע היה נעלם. לכן, עלינו להכיר שבעית קיומו של הרשע בעולם – היא אנחנו, כל אחד ואחת מאיתנו. בהתאם לזאת, אלוהים לא עוצר את הרשע, הוא מאפשר לחופש הבחירה להתקיים (לטוב ולרע), אבל אלוהים הוא מומחה בלהוציא מתוק מתוך המר.
אם ככה, מה עלינו להבין מהתשובה של אלוהים לחבקוק?
היום, אנחנו מסוגלים לראות ולהבין משהו שחבקוק מנקודת המבט שלו לא יכל עדיין לראות ולהבין.
כפי שהבטיח אלוהים לחבקוק; עם ישראל, הטובים והרעים כאחד, הוגלה ופוזר ברחבי העולם. חלק מאותם יהודים היו יראי אלוהים, והם השפיעו לטובה על גויים שבאו לאמונה באלוהי ישראל. זה לא במקרה שכאשר אנחנו קוראים את הברית החדשה אנחנו שמים לב שאלו שהיו הכי פתוחים ושקיבלו הכי מהר את האמונה במשיח ישוע היו אותם גויים יראי אלוהים. תודות להם האמונה בישוע הופצה כלכך מהר ברחבי העולם.
חבקוק התלונן שהישועה של אלוהים היתה אמורה לבוא מישראל אל גויים, אבל במקום זאת שרר הרשע. אלוהים העניק לנו חופש בחירה, בחירה לבחור בין הטוב לבין הרע, וגם כשהאנושות בוחרת ברע, אלוהים יודע איך להשתמש ברע הזה כדי להוציא לפועל דברים טובים, את התכנית שלו – הבאת "ה"ישועה מישראל לכל העמים.
מאות שנים מאוחר יותר, שאול השליח בישר ליהודים על ישוע, וציטט את חבקוק (מעשי השליחים י"ג:41). שאול הבין שישוע המשיח הוא "ה"תשובה האולטימטיבית של אלוהים לטענותיו של חבקוק, תשובה שחבקוק לא חווה, אבל שאול כן. כפי שבתקופתו של חבקוק, לעם ישראל היה מגיע עונש על חטאיו, כך גם לנו מגיע עונש על חטאינו. אבל הפעם, את המשפט, את הכאב ואת הסבל, אלוהים לקח על עצמו, על הצלב. בחייו, הפך ישוע המשיח את עצמו לדוגמא המושלמת לישועה שבאה מתוך משפט.
אם נזכר לרגע בהיסטוריה, נראה ששום דבר לא חדש תחת השמש.
יוסף הושפל, נדחה, הושלך לבור ואז נמסר לגויים – "אוי לא! איפה אלוהים!? למה הוא לא מתערב בחוסר הצדק הזה?!". אבל היום אנחנו יכולים להביט אחורה ולראות שאלוהים השתמש בחוסר הצדק הזה על מנת שמאוחר יותר ינצלו לא רק משפחתו של יוסף, אלא כל עם ישראל.
כמו יוסף, ישוע המשיח נדחה, הושפל, עונה ונהרג. אבל כתוצאה מכך האנושות קיבלה אפשרות לסליחת חטאים.
אפילו כתוצאה מנוראות כמו השואה, שם יהודים הושפלו, עונו ונרצחו. אלוהים הוציא טוב – כתוצאה מהשואה הוקמה מדינת ישראל, עם ישראל חזר לארצו המקורית.
גם בימנו וממש פה לידנו; רבים מסתכלים על הנוראות שמבצע דעאש בעודו מענה ורוצח חפים מפשע במזרח התיכון. אפילו שם ניתן להתחיל לראות כיצד אלוהים פועל. כתוצאה מהאכזריות של דעאש, אינספור מוסלמים מבינים מהו האסלאם האמיתי ובאים לאמונה בישוע המשיח.
לסיכום, תשובתו של אלוהים לנביא חבקוק היא: "אני הולך להביא משפט, שמתוכו תצא ברכה לכל אומות העולם, ישועה מתוך אלימות". לכן, כשאנחנו נמצאים במצוקה, כשאנחנו רואים רשע משגשג סביבנו, עלינו ללמוד מהניסיון שהציג לפנינו אלוהים בכתבי הקודש – משהו חיובי יצא מזה, כי אלוהים ריבון והוא פועל גם אם כרגע, אנחנו לא מבינים ולא רואים איפה ואיך. לא סתם נאמר לנו: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יְהוָה; כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם." (ישעיהו נ"ה)
גם חבקוק בסופו של דבר הכיר בכך שהזמנים של אלוהים הם לא הזמנים שלו, והתוכנית של אלוהים גדולה יותר ורחבה יותר ממה שהוא רואה באותו הרגע, כשהודה בסוף פרק ג: "וַאֲנִי בַּיהוָה אֶעְלוֹזָה אָגִילָה בֵּאלֹהֵי יִשְׁעִי".
חבקוק הכיר בכך שאלוהים כן פועל מאחורי הקלעים בדרכים שהן לעיתים נסתרות מעיניו, ובעוד הוא לאו דווקא יזכה לראות את התוכנית יוצאת לפועל, הוא כן בוחר לשמוח באלוהים ולהישען עליו באמונה.
לכן, כשאתה מסתכל סביבך או על נסיבות החיים שלך ותוהה "איפה אלוהים בכל זה?!", תסתכל על הדוגמאות שהשאיר לנו אלוהים בכתבי הקודש, ובייחוד, תסתכל על הדוגמא המושלמת מכל, תסתכל על הצלב. כי על הצלב נמצאת התשובה לשאלה של חבקוק, לשאלה שלך ושל כל האנושות. על הצלב, כל הרשע התנקז לישוע, על הצלב ראינו את מלוא המשמעות של ישועה מתוך אכזריות ורשע. כשאתה לא מבין איפה אלוהים, או מרגיש חסר אונים, תוכל לדעת שאלוהים פועל מאחורי הקלעים.
לא נותר לנו אלא להודות לאלוהים: אלוהים, תודה לך שהתקווה האולטימטיבית שלנו היא לא בעולם הגשמי הזה, ומשמעות החיים שלנו היא לא לברוח מהסבל ומהרשע. אנא עזור לנו להישען עליך גם כשאנחנו לא מצליחים להבין. עזור לנו לנצל את הזמן הקצר שלנו פה בעולם כדי שנוכל להפיץ את האור שלנו חזק דווקא בחושך הקיצון ביותר.