האם חל שינוי בתוכנם של כתבי הקודש בעקבות ההעתקות הרבות במשך השנים?

דעה נפוצה אך מוטעית אומרת שהתנ"ך והברית החדשה שנמצאים היום בידינו אינם זהים למקור. זוהי נקודה חשובה ביותר משום שמהימנותם של כתבי הקודש תלויה בה.

כתבי הקודש נכתבו בין השנים 1400 לפנה"ס ועד 68 לספירה. העתק הקדום ביותר של ספר כלשהו מכתבי הקודש ששרד עד היום הוא מגילת ספר ישעיה, שנכתבה לפני חורבן המקדש (בשנת 70 לספירה). כשנמצאו מגילות ים המלח הוכח שהנוסח של התנ"ך שאנחנו קוראים היום זהה למקור. הברית החדשה נכתבה בין השנים 50-68 לספירה, וההעתק הקדום ביותר שנמצא בידינו הועתק בשנת 120 לספירה בערך. העתקים נוספים שנמצאו נכתבו כ-250-200 שנה לאחר כתיבת החיבור המקורי.

שני העותקים העיקריים של הברית החדשה הקיימים היום, הם: Codex Vaticanu (שנכתב בשנת 325), ו-Codex- Sinaiticus (שנכתב בשנת 350). הם מכילים את הברית החדשה במלואה. הם הועתקו כ-250 שנה לאחר התרחשות האירועים שאותם הם מתעדים, כלומר, 200-300 שנה אחרי החיבור המקורי. למראית עין זהו זמן ארוך, אך אין זה כך בהשוואה לחיבורים עתיקים אחרים המוכרים לנו היום.

ההעתק הקדום ביותר של כתבי הומרוס הועתק 2,200 שנה לאחר שנכתבה היצירה. הזמן שחלף מאז חיבור הברית החדשה ועד לכתיבת ההעתקים שנמצאים היום בידינו הוא קצר יחסית, בהשוואה לכתבים עתיקים אחרים.

היום יש בידינו כ-55,000 העתקים של קטעים שונים מהברית החדשה, יותר קטעים מששרדו מכל חיבור עתיק אחר. למשל, מכתבי קטולוס שרדו רק שלושה העתקים, והקדום שבהם הועתק 1,600 שנה לאחר מותו. קיימים רק שמונה העתקים של כתבי הרודוטוס, והמוקדם שביניהם הועתק כ-3,000 שנה אחרי מות המחבר.

ריבוי מסמכים ועדויות

נוסף על כך, התנ"ך והברית החדשה צוטטו במשך הדורות במידה נרחבת ותורגמו לשפות רבות.

פ' פ' ברוס, חוקר ידוע וראש הפקולטה למקרא באוניברסיטת מנצ'סטר, אומר: "הראיות המעידות על מהימנות הברית החדשה הן רבות בהשוואה לאלו הנוגעות לכתבים עתיקים אחרים, שאיש אינו מעז לערער על נאמנותם למקור. אילו הייתה הברית החדשה אוסף של מאמרים חילוניים, איש לא היה מטיל בה ספק".

מקוריות ושלמות

סר פרדריק קניון, לשעבר הספרן הראשי במוזיאון הבריטי ומומחה דגול לכתבי יד עתיקים ולמקוריותם, אמר: "הזמן שחלף בין חיבור הברית החדשה לבין כתיבתם של ההעתקים הקדומים ביותר ששרדו עד היום הוא כל כך קצר, שראוי להתעלם ממנו. בזאת נשמטת הקרקע מתחת לרגליהם של הטוענים שכתבי הקודש שמצויים בידנו אינם נאמנים למקור. המקוריות והשלמות של הכתובים הם מעל לכל ספק".

אנשים חושבים שאמונה היא עניין של השקפת עולם. הם רוצים שיוכיחו להם שמשה והנביאים דיברו בהשראת רוח אלוהים. אבל עדות רוח הקודש עולה על כל טיעון. בסופו של דבר, הדרך היחידה להכיר את אלוהים היא לקרוא בכתבי הקודש את מה שהוא אמר אודות עצמו, ולהשאיר לרוח הקודש לשכנע את הקורא באמיתות הדברים. אותו רוח שדיבר בפי הנביאים יפעל בלבנו וישכנע אותנו שהמחברים אכן כתבו בנאמנות את מה שאמר להם ה'. ישעיהו אמר: " 'רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך', אמר ה', 'מעתה ועד עולם' " (ישעיה נ"ט 21).