"קוֹל קוֹרֵא: בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלֹהֵינוּ: כָּל־גּיֶא יִנָּשֵׂא, וְכָל־הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר, וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה: וְנִגְלָה כְּבוֹד יהוה, וְרָאוּ כָל־בָּשָׂר יַחְדָּו, כִּי פִּי יהוה דִּבֵּר" (ישעיהו מ' 3-5)
פסוקים אלה אינם עוסקים במשיח באופן אישי, אלא בכרוז שלו. בימי קדם היה נהוג לשלוח כרוז או חלוץ כדי לפנות את הדרך ממכשולים או לתקן את המהמורות לפני בואו של המלך. קטע זה קובע שאת בואו של המלך המשיח (כפי שהיה נהוג עם כל מלך אחר בימי קדם) יקדים "קול קורא" – הכרוז. הברית החדשה מפרשת כי פסוקים אלה מדברים על יוחנן המטביל:
"בַּיָּמִים הָהֵם בָּא יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וַיְהִי קֹרֵא בְמִדְבַּר יְהוּדָה לֵאמֹר: שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם הִגּיִעָה. הֲלֹא־זהֶ הוּא אֲשֶׁר נִבָּא עָלָיו יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר: קוֹל קוֹרֵא: בַּמִּדְבָּר פָּנּוּ דֶּרֶךְ יהוה, יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו. וְהוּא, יוֹחָנָן, לְבוּשׁוֹ
שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו וּמַאֲכָלוֹ חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיָּעַר. וַיֵּצְאוּ אֵלָיו ישְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם וְכָל־יְהוּדָה וְכָל־כִּכַּר הַיַּרְדֵּן, וַיִּטָּבְלוּ עַל־יָדוֹ בַּיַּרְדֵּן מִתְוַדִּים אֶת־חַטֹּאתָם" (הבשורה על פי מתי, ג' 6-1).
ראו גם מרקוס א' 8-2 ; לוקס א' 80-5; לוקס ג' 20-1; ויוחנן א' 8-6.
לסיכום
על פי ישעיהו מ' 3-5 למשיח יהיה כרוז – "קול קורא", או שליח, שיכין מראש את דרכו.
