נבואת ההבטחה לגבי עמנואל – ישעיהו ח' ט-י

"רֹעוּ עַמִּים וָחֹתּוּ, וְהַאֲזיִנוּ כֹּל מֶרְחַקֵּי־אָרֶץ; הִתְאַזּרְוּ וָחֹתּוּ, הִתְאַזּרְוּ וָחֹתּוּ: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר, דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם, כִּי עִמָּנוּ אֵל:" (ישעיהו ח' 9-10)

פרק ז' בספר ישעיהו תיאר את הסכנה שנשקפה לאחז מצד אויביו, שתכננו לתקוף את ירושלים ולהפיל את שלטונו. האיום ריחף בעיקר על המלך אחז עצמו, אבל גם על בית דוד. כשאלוהים כרת ברית עם דוד, הוא הבטיח לו שושלת נצחית. ברית זו הבטיחה לבית דוד את הגנתו של אלוהים. אלוהים הציע לאחז אות שנועד להרגיע את חששותיו בנוגע לביטחונו האישי, ואות נוסף שיראה כי המשכיותו של בית דוד מובטחת. משמעות הדבר הייתה שאלוהים מחוייב להמשיך ולקיים את שושלת בית דוד עד ש"הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל". מכאן ברור שכל קשר וכל התקוממות נגד בית דוד לפני הלידה הזו נדונו לכישלון.
אלוהים חוזר ומאשר נקודה זו בישעיהו ח' 10-9 . המילים "עימנו אל" בפס' 10 הן בעלות אותה משמעות של השם "עימנו אל", המופיע בישעיהו ז:י"ד.

עיקר הנאמר בפסוקים אלה הוא: "אתם [העמים] יכולים להתקיף, אבל תנחלו תבוסה בגלל עימנו אל". עד לידת הבתולין של עימנואל המשיח, אלוהים מבטיח לשמור על ביטחונו וזהותו של בית דוד.
בית המקדש בירושלים נחרב בשנת 70 לספירה, ויחד איתו אבדו כל רישומי היוחסין של עם ישראל. מאז שנת 70 לספירה לא ניתן לזהות עוד את צאצאי דוד. אם ההבטחה שניתנה בישעיהו ח' 10 היא אמת, משתמע ממנה שהמשיח היה חייב להיוולד לפני שנת 70 לספירה.

 

לסיכום

לפי ישעיהו ח' 10, המשיח חייב להיוולד לפני חורבן בית המקדש (70 לספירה).