"הִי-יָדְךָ עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ עַל-בֶּן-אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ" (תהילים פ' י"ח)
מזמור פ' כולו עוסק בישועת עם ישראל סמוך לשובו של המשיח בשנית. עם ישראל מתחנן לשובו של המשיח, אבל פסוק אחד בתפילותיהם – פס' י"ח – בהחלט נוגע לביאת המשיח הראשונה. למעשה, פסוק זה הוא פיתוחו של הנאמר בתהילים ק"י א ("נְאֻם יהוה לַאדֹנִי: שֵׁב לִימִינִי…"), כך שלמעשה יש צורך ללמוד אותו קודם.
עם ישראל מתפלל לישועת אלוהים מהאויבים הקמים עליו, ובפס' י"ח הוא מבקש שה' ישלח את האיש שיושב לימינו כדי שיושיע אותם. לפי תהילים ק"י, זהו המשיח שעלה לשבת לימין אלוהים לאחר שנדחה. בק"י גם נאמר שהמשיח יישאר שם עד שעם ישראל יחזור בתשובה ויבקש שישוב. מזמור פ' מתאר את חזרת העם בתשובה. פס' י"ח מכנה את המשיח "בן אדם". זהו כינוי נפוץ מאוד בברית החדשה למשיח, במיוחד בבשורת לוקס. כפי שניתן ללמוד מתהילים ק"י א, "בן האדם" יושב לימין אלוהים, ולכן הוא חייב להיות שווה לאלוהים; מכאן שזהו פסוק נוסף שמחזק את הטענה שהמשיח חייב להיות אלוהים וגם אדם.
לסיכום, על פי תהילים פ י"ח:
המשיח יֵשב לימינו של אלוהים האב.
אם המשיח יושב לימין האלוהים הרי שהוא שווה לו. מכאן שהמשיח חייב להיות אלוהים עצמו.
