ראשי > בחירה חופשית > אם אלוהים יודע את העתיד איך יש לנו בחירה חופשית?

אם אלוהים יודע את העתיד איך יש לנו בחירה חופשית?

אם אלוהים יודע את העתיד, האם זה לא אומר שאין לנו רצון חופשי? איך רצון חופשי מסתדר עם אלוהים כל יודע? האם מדובר בסתירה? רבים טוענים שאם לאלוהים יש את היכולת לנבא משהו לפני שזה קורה אז זה חייב לקרות. לכן, לנו כבני אדם אין רצון חופשי. אלא שאנחנו עושים את מה שאלוהים ידע שנעשה לפני כן בהכרח.

לדוגמא, אם אלוהים יודע שעשרים שנה מעכשיו אני אוכל פיצה לארוחת ערב, האם זה לא אומר שאני חייב לאכול פיצה עשרים שנה מעכשיו בארוחת ערב? שהרי נבואתו של אלוהים לא יכולה להיכשל. מכאן, האם ידיעתו של אלוהים מראש לא פוגעת ברצון החופשי שיש לנו כבני אדם?

בהתבסס על החשיבה הזו שידיעתו של אלוהים מראש קובעת את פעולות בני האדם והחלטותיהם, נגזר כי אדם וחווה היו חייבים לחטוא בכך שהם אכלו מעץ הדעת. כיוצא בזאת, הם כלל לא אשמים כלל בחטאם, מכיוון שאלוהים הוא זה שידע זאת מראש ולכן זה קרה. המשמעות היא שהחטא לא נובע מבחירתו של האדם אלא מידיעתו של אלוהים. או במילים אחרות, בבחירתו של אלוהים.

ניתן להציג את הטיעון לעיל באופן הבא:

  1. בהכרח, אם אלוהים יודע שדבר מה יקרה, אז הוא יקרה.
  2. אלוהים יודע שדבר מה יקרה.
  3. לכן, הדבר הזה יקרה בהכרח.

 

מדובר בכשל בלוגיקה המודלית. המסקנה (שהדבר יקרה בהכרח) אינה נובעת מהסעיפים. אלא שהפתרון פשוט. כל מה שעלינו לעשות הוא להכחיש כי ידיעתו המוקדמת של אלוהים קובעת את מה שנעשה ונחליט. אלא שההחלטות של בני האדם הן אלו שקובעות את מה שאלוהים יודע, ולא להפך. הבחירות שלנו קובעות את תוכן ידיעותיו של אלוהים ולא להפך.

תוכן הידע של אלוהים הוא קונטינגנטי (לא הכרחי אלא מותנה בבחירות בני האדם). אז שוב, הידיעה מראש אינה קובעת את ההחלטות או המעשים החופשיים של בני האדם, אלו הן ההחלטות החופשיות של בני האדם שקובעות מה אלוהים יודע מראש.  כאן אנו צריכים להבדיל בין קְדִימוּת כרונולוגית (Chronological priority) וקְדִימוּת לוגית (Logical priority).

קדימות כרונולוגית מתייחסת לכך שמאורע א' (ידיעתו של אלוהים), מבחינת זמנית, קודמת למאורע ב' (מאורע שאודותיו אלוהים יודע מראש- בחירות או מעשים של בני אדם). אך מבחינה לוגית, אותו האירוע קודם לידיעתו של אלוהים אודות האירוע. כלומר, המאורע העתידי מסביר מדוע אלוהים יודע כי הוא יתרחש. במילים אחרות, המאורע לא קורה משום שאלוהים יודע שזה יקרה, אלא אלוהים יודע זאת בגלל שהמאורע יקרה.

ניתן לתת לכך המחשה פשוטה. אנו יכולים לראות את ידיעתו של אלוהים כצל של מישהו. כאשר אתם רואים צל של מישהו שמגיע מהפינה של הבניין, אתם רואים את הצל שלו או שלה על האדמה לפני שאתם רואים את הבן אדם עצמו. אתם יודעים שהבן אדם מתקרב בגלל הצל, אבל הצל לא מסביר את קיומו של האדם שמתקרב. אדרבא, הבן אדם הוא זה שמסביר את קיומו של הצל. הצל תלוי בבן האדם שבא, אם לא יהיה בן אדם שמתקרב אז לא יהיה צל. באותה צורה ידיעתו של אלוהים תלויה בבחירות שלנו. למעשה, אם האירועים היו קורים בצורה שונה אז אלוהים היה יודע בצורה שונה.

המחשה נוספת לכך היא ברומטר של מזג אוויר. על פי מה שהברומטר יראה, ניתן לחזות את מזג האוויר. לעומת זאת, הברומטר לא קובע את מזג האוויר, מזג האוויר קובע את מה שהברומטר מראה. לכן, ידיעתו של אלוהים היא כמו ברומטר מושלם של העתיד.

אלו החושבים כי רצון חופשי לא ייתכן בהינתן ידיעה מראש של אלוהים טועים. אלוהים יודע את מה שנעשה מתוך רצון חופשי משום שאנחנו נעשה את זה. הידע שלו תלוי ברצון החופשי שלנו, לא להפך.

 

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.