ראשי > פילוסופיה > האם חוק הסיבתיות תקף גם מחוץ למרחב והזמן?

האם חוק הסיבתיות תקף גם מחוץ למרחב והזמן?

חוק הסיבתיות

אתאיסטים רבים טוענים כי הטיעון הקוסמולוגי נופל משום שלפני הזמן והמרחב עיקרון הסיבתיות לא פועל ולכן ליקום לא צריך להיות גורם לקיומו. הם טוענים כי חוק הסיבתיות זהו חוק שתקף בתוך היקום ולא מחוצה לו. ולכן, אנו לא צריכים לחשוב שלהתחלתו של היקום הייתה סיבה או גורם. אך האם טענה זו נכונה?

הטיעון האתאיסטי הולך כך:

  1. חוק הסיבתיות תקף על עצמים פיזיקאליים בתוך המרחב והזמן בלבד.
  2. היקום לא נוצר בתוך המרחב והזמן (זו הייתה בריאת המרחב והזמן).
  3. לכן, חוק הסיבתיות לא תקף ליצירתו של היקום.

הבעיה נעוצה בסעיף הראשון. אך לפני כן, יש להבין מהו חוק הסיבתיות. חוק הסיבתיות הוא בסך הכל הטענה שדברים לא נוצרים ללא גורם שהביא אותם לידי קיום. חוק זה הוא רק תיאור. הוא לא דבר ממשי שכופה על דברים להתחיל עם גורם לכן, טכנית, דברים לא מתחילים עם גורם בזכות (או בגלל) החוק הזה. אלא שחוק זה רק מתאר את העובדה שדברים מתחילים עם גורם. השאלה היא האם אמת זו מוגבלת אך ורק לדברים שנוצרים בתוך היקום, ולא ליקום עצמו. התשובה היא לא. אם היקום היה מתחיל ללא גורם, גם הדברים שבתוכו היו מתחילים ללא גורם. משום שאין שום הבדל בין היקום לדברים שבתוכו. וקיימות לכך שתי סיבות:

  1. לא היה שום תנאי מקדים ליקום שקבע שרק היקום יתחיל ללא גורם, ואילו דברים שבתוכו יתחילו עם גורם.
  2. גם אם התכונות של היקום שונות מהתכונות של הדברים שבתוכו, אין זה משנה. התכונות של היקום התחילו להתקיים ברגע שהיקום היה קיים, ולא לפני. באופן דומה, התכונות של הדברים שמתחילים בתוך היקום, גם כן מתחילים להתקיים במקביל לדברים עצמם. כלומר, תכונות שייכות לדברים קיימים. לכן, שום שוני בתכונות היקום לדברים שבתוכו, לא יכול להסביר מדוע רק היקום התחיל ללא סיבה.

לכן, אין כל הבדל בין היקום לדברים שבתוכו מבחינת התחלה חסרת סיבה. אם היקום התחיל ללא סיבה, גם דברים שבתוכו היו מתחילים ללא סיבה. אך דברים בתוך היקום שמתחילים להתקיים, מתחילים עם סיבה. לכן, גם ההתחלה של היקום דורשת סיבה.

אבל לא היה זמן שבו הגורם היה יכול לברוא את היקום

מה בנוגע לטענה כי אלוהים לא יכול להיות הגורם של היקום מכיוון שלא היה קיים זמן בו הוא היה יכול ליצור את היקום שהרי לפני המפץ הגדול לא היה זמן? לטענה זו ישנה טעות פילוסופית חמורה מכיוון שהיא מניחה שעיקרון הסיבתיות דורש שהסיבה תיהיה לפני תוצאתה. אך הנחה זו שגויה, ישנן סיבות סימולטניות אשר קורות במקביל עם תוצאתן. לדוגמה: כדור אשר שוכב על ספה: הכדור היה יכול להיות על הספה מנצח נצחים אך הכדור הוא תמיד הסיבה ללחץ אשר מופעל על הספה. כלומר הכדור כסיבה הוא לא קודם זמנית ללח. שמופעל על הספה. אלא הוא מקביל עם הלחץ אשר מופעל על הספה.

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.