למה דת אישית היא דבר מסוכן?
במרכזה של הפרשה הנפלאה שלנו עומדת השאלה "איך אנחנו כבני אדם מגיעים אל אלוהים אוהב וקדוש?״.
שאלה זאת איבדה את חשיבותה בקרב היהודים ורוב האנשים כיום, שבאים לאלוהים בדרכם הייחודית שבחרו בעצמם. אך למעשה הכתובים אומרים לנו כי לא אנחנו אלו שמחליטים כיצד לבוא אליו, אלא הוא המחליט איך אנחנו מגישים אליו. אמנם לא הרבה יאהבו את זה, זו הנקודה העיקרית בפרשה הזאת.
הפרשה שלנו השבוע עוסקת בכהן הגדול. הוא הסמכות הרוחנית העליונה ביותר בישראל, והיחיד המורשה, פעם בשנה להיות בנוכחותו של אלוהים. הסיפור מתחיל בזיכרון, כאשר שני בני אהרון – כהנים וכהנים גדולים פוטנציאליים – קיבלו החלטה חפוזה להיכנס ללא הזמנה לקודש הקודשים, לנוכחות אלוהים. קשה להבין מה הם חשבו, אבל נראה בבירור שהם ניסו לגשת לאלוהים בדרכם שלהם.
"וַיִּקְחוּ בְנֵי־אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתֹו וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי יהוה אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם׃ וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יהוה וַתֹּאכַל אֹותָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יהוה" (ויקרא י 1–2). וואו! אלה היו כהנים וכהנים גדולים פוטנציאליים! המסר ברור – אנו מגיעים לאלוהים בדרך שהוא קובע בפנינו, ולא בכל דרך שנראה לנו מתאימה.
הפרשה ממשיכה בפרטים מאוד ספציפיים על מי ואיך אנחנו יכולים להיכנס לנוכחות אלוהים. כמו שאמרנו קודם, מדובר רק באדם אחד, הכהן הגדול, ורק פעם בשנה, ביום כיפור. הוא נכנס בצורה מסוימת, מכפר קודם כל על חטאיו, למטרה מאוד ספציפית – לכפר על חטאי העם כולו בישראל. רבים מהיהודים היום חושבים שביום הכיפורים הם פשוט יכולים להתפלל ולקבל כפרה וסליחה על החטאים שביצעו במהלך השנה. זה לחלוטין לא נכון!
דמיינו את הסצנה שהתרחשה בירושלים במשך מאות שנים לפני חורבן המקדש: ביום הקדוש ביותר בשנה, יום הכיפורים, רוב עם ישראל התאסף בחצרות המקדש. בחצר הפנימית, שבה מורשים להיכנס רק הכהנים, הכהן הגדול מתכונן להיכנס, לבד, לקודש הקודשים. אין ספק, בשבועות שלפני כן, הוא הכין את ליבו רוחנית לרגע הזה, חיפש את נשמתו והתחרט על חטאיו האישיים. מבחינת מעשית, הוא גם סידר את ענייני משפחתו, כשהוא יודע שהכניסה שלו לנוכחות אלוהים, אם לא תיעשה בדיוק כפי שנאמר, עשויה להוביל למותו הטרגי. הכתבים המסורתיים היהודיים מתייחסים לרגע הזה ואומרים שחבל היה קשור למתני הכהן הגדול, למקרה שהוא ימות במקום הקדוש והכהנים ייאלצו לגרור אותו החוצה.
הרגע הגדול הגיע, הכהן הגדול הניח את ידו על ראש הקורבן האישי שלו והודה בחטאיו האישיים. לאחר מכן, הכהנים הביאו קורבן מיוחד, פעם בשנה, עבור האומה – ישראל, והכהן הגדול הניח את ידו על ראשו והודה בחטאי ישראל. ואז, בזמן שכל ההמונים מתפללים בחצרות המקדש והכהנים מתפללים בחצר הפנימית, הכהן הגדול עבר דרך הפרוכת אל קודש הקודשים, לנוכחותו של אלוהים. הוא עמד לפני כס הרחמים וכיפר על חטאי העם כולו.
מה זה אומר לנו היום? כפי שאנחנו יודעים, במשך כמעט אלפיים שנה לא היה מקדש, ולא הייתה דרך לקיים את תורת משה. אז איך עלינו להגיע לאלוהים היום?
אלוהים נתן תשובה מאוד ברורה דרך הנביאים היהודיים שדיברו מאות שנים לפני חורבן המקדש; תשובה זו מוזכרת מחדש בספר העברים: המשיח יספק את הדרך לנוכחות אלוהים! "אֲבָל הַמָּשִׁיחַ, בְּבוֹאוֹ לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל לַטּוֹבוֹת הָעֲתִידוֹת, עָבַר בְּמִשְׁכָּן גָּדוֹל וּמֻשְׁלָם יוֹתֵר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה יָדַיִם – כְּלוֹמַר, שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לַבְּרִיאָה הַזֹּאת, וּבְדָמוֹ הוּא, וְלֹא בְּדַם שְׂעִירִים וַעֲגָלִים, נִכְנַס אַחַת וּלְתָמִיד אֶל הַקֹּדֶשׁ וְהִשִּׂיג פְּדוּת עוֹלָמִים;" (אל העברים ט 11–12)
