פרשת השבוע כִּי תִשָּׂא: שמות ל׳:11 – ל״ג:35

האם ישנם עגלי זהב בחייך?

משה נמצא במעמד הר סיני. פרשת השבוע מתחילה בכל מיני ציווים לגבי המשכן. אך בעוד שמשה מקבל את תורת ה', בני ישראל למטה מפרים אותה. ליתר דיוק, הם מפרים את הדיבר הראשון. אנו קוראים בשמות לב 1: "וַיַּרְא הָעָם כִּי־בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן־הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל־אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי־זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לֹו"

לצערנו, אהרון היה מוכן להיענות לבקשה. שמות לב 4 ממשיך, "וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתֹו בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

אף על פי שאלהים איים להשמיד את העם מיד, משה הפגיע עבורם. הוא הזכיר לאלוהים את הברית עם אברהם, יצחק ויעקב, ואת הבטחתו להביא את צאצאיהם אל "הארץ המובטחת." כמובן, לא היה צורך להזכיר לאלוהים שום עניין. זה היה משה ובני ישראל שהיו צריכים להבין את אופיו של אלוהים. בפסוקים הבאים, אלוהים חזר בו מההחלטה להטיל את זעמו, ומשה ירד מההר עם שני הלוחות בידיו. אך כאשר ראה את העגל הזהב בעצמו, הוא התרגז. משה השליך את הלוחות ארצה ושבר אותם, ואכן היו לכך תוצאות חמורות במחנה.

שוב עלה משה והתחנן אל אלוהים. בשמות לב 32 הוא אמר, "וְעַתָּה אִם־תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם־אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" דומה למה שכתב שאול השליח שנים רבות לאחר מכן ברומים ט 3, "עַד כִּי הָיִיתִי מוּכָן לִהְיוֹת מְנֻדֶּה מִן הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אַחַי, שֶׁהֵם בְּנֵי עַמִּי, עַצְמִי וּבְשָׂרִי"

בני ישראל היו עדיין בתחילת דרכם, והיו להם עוד הרבה לקחים ללמוד. רובם סבבו סביב העובדה כי רק אלוהים ראוי לשבח, ושלא ניתן לסמוך על היכולות שלנו. לאחר המקרה של עגל הזהב, הסיפור חוזר לבניית המשכן. גם זה אירוני. המשכן היה המקום לכפר על חטאים. ובמרכז ההנחיות המפורטות, בני ישראל חטאו בחטא החמור ביותר. למעשה, חטא זה הוכפל מאוחר יותר על ידי ירבעם, שיצר שני עגלי זהב והכריז שהם הוציאום ממצרים. אירוע זה, שנמצא במלכים א' יב, היה הגורם המרכזי לפיצול ממלכות ישראל לממלכה הצפונית והדרומית.

בני ישראל בימיו של משה כבר ראו את אלוהים עושה ניסים ונפלאות. אך עכשיו הם רצו שהוא יעשה דברים בדרך שלהם ובזמן שלהם. כאשר משה חזר אל ההר, הוא היה הראשון ללמוד על אופי האל: "וַיַּעֲבֹר יהוה עַל־פָּנָיו וַיִּקְרָא יהוה יהוה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת" (שמות לד 6).

האם ישנם עגלי זהב בחייך? האם אתה רוצה שאלוהים יעשה דברים בדרך שלך? לחכות ולבטוח בה' יכול להיות קשה; אך ככל שנבין ונתעמק באופיו של אלוהים, נלמד שהוא שווה את ההמתנה.