ראשי > פרשת השבוע > פרשת השבוע כִּי תִשָּׂא: שמות ל׳:11 – ל״ג:35

פרשת השבוע כִּי תִשָּׂא: שמות ל׳:11 – ל״ג:35

פרשת השבוע כִּי תִשָּׂא: שמות ל׳:11 – ל״ג:35

האם ישנם עגלי זהב בחייך?

משה נמצא במעמד הר סיני. פרשת השבוע מתחילה בכל מיני ציווים לגבי המשכן. אך בעוד שמשה מקבל את תורת ה', בני ישראל למטה מפרים אותה. ליתר דיוק, הם מפרים את הדיבר הראשון. אנו קוראים בשמות לב 1: "וַיַּרְא הָעָם כִּי־בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן־הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל־אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה־לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי־זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה־הָיָה לֹו"

לצערנו, אהרון היה מוכן להיענות לבקשה. שמות לב 4 ממשיך, "וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתֹו בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"

אף על פי שאלהים איים להשמיד את העם מיד, משה הפגיע עבורם. הוא הזכיר לאלוהים את הברית עם אברהם, יצחק ויעקב, ואת הבטחתו להביא את צאצאיהם אל "הארץ המובטחת." כמובן, לא היה צורך להזכיר לאלוהים שום עניין. זה היה משה ובני ישראל שהיו צריכים להבין את אופיו של אלוהים. בפסוקים הבאים, אלוהים חזר בו מההחלטה להטיל את זעמו, ומשה ירד מההר עם שני הלוחות בידיו. אך כאשר ראה את העגל הזהב בעצמו, הוא התרגז. משה השליך את הלוחות ארצה ושבר אותם, ואכן היו לכך תוצאות חמורות במחנה.

שוב עלה משה והתחנן אל אלוהים. בשמות לב 32 הוא אמר, "וְעַתָּה אִם־תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם־אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" דומה למה שכתב שאול השליח שנים רבות לאחר מכן ברומים ט 3, "עַד כִּי הָיִיתִי מוּכָן לִהְיוֹת מְנֻדֶּה מִן הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אַחַי, שֶׁהֵם בְּנֵי עַמִּי, עַצְמִי וּבְשָׂרִי"

בני ישראל היו עדיין בתחילת דרכם, והיו להם עוד הרבה לקחים ללמוד. רובם סבבו סביב העובדה כי רק אלוהים ראוי לשבח, ושלא ניתן לסמוך על היכולות שלנו. לאחר המקרה של עגל הזהב, הסיפור חוזר לבניית המשכן. גם זה אירוני. המשכן היה המקום לכפר על חטאים. ובמרכז ההנחיות המפורטות, בני ישראל חטאו בחטא החמור ביותר. למעשה, חטא זה הוכפל מאוחר יותר על ידי ירבעם, שיצר שני עגלי זהב והכריז שהם הוציאום ממצרים. אירוע זה, שנמצא במלכים א' יב, היה הגורם המרכזי לפיצול ממלכות ישראל לממלכה הצפונית והדרומית.

בני ישראל בימיו של משה כבר ראו את אלוהים עושה ניסים ונפלאות. אך עכשיו הם רצו שהוא יעשה דברים בדרך שלהם ובזמן שלהם. כאשר משה חזר אל ההר, הוא היה הראשון ללמוד על אופי האל: "וַיַּעֲבֹר יהוה עַל־פָּנָיו וַיִּקְרָא יהוה יהוה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב־חֶסֶד וֶאֱמֶת" (שמות לד 6).

האם ישנם עגלי זהב בחייך? האם אתה רוצה שאלוהים יעשה דברים בדרך שלך? לחכות ולבטוח בה' יכול להיות קשה; אך ככל שנבין ונתעמק באופיו של אלוהים, נלמד שהוא שווה את ההמתנה.

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.