פרשת השבוע כִּי תַזְרִיעַ: ויקרא י"ב – י"ג

האם יש לכם "צרעת רוחנית"?

פרשת השבוע שלנו היא קצת קשה, ורוב הסיכויים שלא למדתם עליה בקהילות המקומיות שלכם. באופן כללי אין היבט אחד מהחיים שלא כלול בתורת משה. אפילו עניינים אישיים הם תחת ריבונותו של אלוהים. הכל כתוב באופן ברור, בְּדִיּוּק רב. החלקים האלו לעיתים יותר קשים לקריאה.

אלוהים רוצה להיות ריבון על כל היבט של חיינו. עבור העברי הממוצע באותה התקופה, בריאות פיזית הלכה יד ביד עם הבריאות הרוחנית. ברור לנו שלא כל מחלה היא תוצאה של חטא, זה לא העניין. בסופו של דבר, נושאים אלה עסקו בקשר שבין אלוהים לבין עמו.

הפרשה שלנו השבוע כוללת היגיינה אישית, טהרה, ומחלות עור. היו מספר מחלות עור שהחולה בהם נשלח מיידי לכהן לבדיקה, "האם הוא טמא או טהור?" בספר ויקרא יג 46 כתוב: "כָּל־יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בֹּו יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מֹושָׁבֹו".

אלוהים תמיד סיפק לנו דרכים לטהר אותנו, אבל זה מצריך מאיתנו להבין אותו בצורה נכונה. צריך להבין שרצונו שנהיה טהורים ושלמים. בתוכניתו, אפילו אלו "מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" לא נשארים מאחור. זה מזכיר לי קטע מלוקס יז 11—19. ישוע ריפא חולים "מִחוּץ לַמַּחֲנֶה", אבל רק אחד מהם הבין והעריך את המאורע. "בְּלֶכְתּוֹ לִירוּשָׁלַיִם עָבַר בְּשׁוֹמְרוֹן וּבַגָּלִיל. כְּשֶׁנִּכְנַס לִכְפָר אֶחָד בָּאוּ לִקְרָאתוֹ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מְצֹרָעִים. הֵם נֶעֶמְדוּ מֵרָחוֹק וְקָרְאוּ בְּקוֹל רָם: "יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ, רַחֵם נָא עָלֵינוּ!" כִּרְאוֹתוֹ אוֹתָם אָמַר לָהֶם: "לְכוּ וְהֵרָאוּ אֶל הַכֹּהֲנִים." הֵם הָלְכוּ וּבֶהֱיוֹתָם בַּדֶּרֶךְ נִטְהֲרוּ. אֶחָד מֵהֶם, כַּאֲשֶׁר רָאָה כִּי נִרְפָּא, חָזַר כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּל אֶת אֱלֹהִים בְּקוֹל גָּדוֹל, נָפַל עַל פָּנָיו לְרַגְלֵי יֵשׁוּעַ וְהוֹדָה לוֹ. אוֹתוֹ הָאִישׁ הָיָה שׁוֹמְרוֹנִי. הֵשִׁיב יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "הֲלֹא טֹהֲרוּ הָעֲשָׂרָה, וְהֵיכָן הַתִּשְׁעָה? כְּלוּם לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיָּשׁוּב לָתֵת כָּבוֹד לֶאֱלֹהִים זוּלָתִי בֶּן־נֵכָר זֶה?" וְאֵלָיו אָמַר: "קוּם וְלֵךְ. אֱמוּנָתְךָ הוֹשִׁיעָה אוֹתְךָ.""

כיום עבור רובם בעולם, צרעת היא כבר לא בעיה כפי שהייתה. אך ישנם דרכים רבות להיות טמאים בעיניי האל. זאת הסיבה שישוע בא — לטהר את ליבנו. המצורעים בלוקס יז ידעו שהם מצורעים. זו הייתה עובדה בעיני כל. הם הכירו ברפואה באופן מיידי, אבל רובם לא הכירו בזה שריפא אותם. היחיד שכן הכיר בו היה שומרוני, אויב שהיה שנוא ע"י העם היהודי. אחרי שנרפא, הוא זכה באושר של להכיר את זה שריפא אותו. תפילתנו שעוד הרבה יכירו בצרעתם הרוחנית – החטא – ויחפשו רפואה אצל הרופא הגדול מכולם.