האם המשיח היה בסנה הבוער?
נתבונן בחלק הראשון מתוך ספר שמות; הוא נקרא "שמות" על שם הפסוק הראשון בספר, המפרט את שמות בני ישראל שבאו למצרים. נתמקד במפגש המפורסם של משה עם אלוהים החיים במדבר, הסנה הבוער (שמות ג). האם המשיח היה בסנה הבוער?
ראשית, נתחיל במשה. שמות ב' מפרט את נסיבות לידתו המיוחדות ואת גדילתו בארמון פרעה. בתקופה זו מצרים היא המובילה בעולם – לא רק פוליטית, אלא גם בטכנולוגיה ובמדע. משה מקבל את החינוך הטוב ביותר על פני האדמה, כל זה כהכנה להיות המנהיג של העם הנבחר. לא רק זאת, יוסף בן מתתיהו מספר לנו שמשה היה מפקד צבא פרעה, והוביל אותו לניצחונות מזהירים. אך כל ההישגים האנושיים הללו במהלך ארבעים השנים הראשונות של משה לא היו מספיקים למלאכה רוחנית. משה היה זקוק לארבעים שנים נוספות של בידוד, במדבר, כדי לשנות את חייו באופן רוחני ולהפוך לאיש אלוהים שישמש ככלי בידו של האל. התזמון המושלם של אלוהים היה כאשר משה הגיע לגיל שמונים.
אלוהים לא נגלה אל עם ישראל במשך 430 שנה, ועכשיו הוא נגלה למשה: "וַיֵּרָא מַלְאַךְ יהוה אֵלָיו בְּלַבַּת־אֵשׁ מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג 2). במסורת היהודית והנוצרית, הסנה עצמו מייצג את ישראל, צמח צנוע בין האומות, סובל מעונש האש, אך אלוהים במרכזו ולכן אינו נשרף.
סנה בוער איננו מחזה נדיר במדבר. השיחים הללו לעיתים מתלקחים באופן רנדומלי במזג האוויר החם והיבש של המדבר. עם זאת, הסנה הזה היה יוצא דופן, שכן למרות שהוא בער, הוא לא נשרף. שימו לב כי "מַלְאַךְ יְהוָה" היה במרכז השיח הזה, בלהבת אש. אלוהים הופיע באש גם כאשר קיים את בריתו עם אברהם בבראשית ט"ו, וכעמוד אש בהובלת ישראל ממצרים (שמות יג 21, יד 19, 24). מי הוא אותו "מַלְאַךְ יהוה"? נענה על כך בהמשך.
הסנה הבוער תופס את תשומת ליבו של משה והוא מתקרב. ״וַיַּרְא יהוה כִּי סָר לִרְאֹות וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתֹּוךְ הַסְּנֶה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי״ (שמות ג 4). "מַלְאַךְ יהוה" הוא התגלות של אלוהים עצמו! "מַלְאַךְ יהוה" מופיע במקרים רבים אחרים בתנ"ך כנוכחות אלוהים על פני האדמה. זה מכין את הדרך לברית החדשה ולגילוי המלא של אלוהים כשהוא לובש צורת אדם – המשיח עצמו, ישוע מנצרת! דרך הסנה, משה פוגש אותו, והמפגש הזה משנה את חייו לחלוטין.
מה אומר "מַלְאַךְ יְהוָה" למשה? שימו לב לפעלים: ״וַיֹּאמֶר יהוה רָאֹה רָאִיתִי אֶת־עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת־צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת־מַכְאֹבָיו׃ ח וָאֵרֵד לְהַצִּילֹו מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתֹו מִן־הָאָרֶץ הַהִוא אֶל־אֶרֶץ טֹובָה וּרְחָבָה אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל־מְקֹום הַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי״ (שמות ג 7–8). "יְהוָ֔ה" בפסוק 7 הוא שם אלוהים עצמו (השם המפורש). אלוהים עושה שימוש במטאפורה אנושית – הוא רואה, שומע, יודע, יורד ומביא. כדי להזדהות עם החוויה האנושית ולשחרר את סבלה של האנושות, אלוהים שולח את "מַלְאַךְ יְהוָה".
המפגש הזה שינה את חייו של משה והפך אותו לשליח אלוהים לשחרר את ישראל. עבורנו, המפגש הזה מבשר את הופעת המשיח: "אֲבָל כַּאֲשֶׁר מָלְאָה הָעֵת שָׁלַח אֱלֹהִים אֶת בְּנוֹ [את "מַלְאַךְ יְהוָה"] יְלוּד אִשָּׁה וְכָפוּף לַתּוֹרָה, 5 לִפְדוֹת אֶת הַכְּפוּפִים לַתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁנְּקַבֵּל אֶת מַעֲמַד הַבָּנִים." (אל הגלטים ד 4–5).
