ראשי > אתם שואלים אנחנו עונים > כיצד נבדיל בין מסורת של רבנים לבין התורה?

כיצד נבדיל בין מסורת של רבנים לבין התורה?

יהודים משיחיים משיבים לטענות של רבנים

איך אפשר להבדיל בין מסורות שרבנים המציאו לבין משהו שכתוב בתורה ? (הרי אני לא יודע לפרש את התורה)

נחלק את תשובתנו לשני חלקים:

הדרך הפשוטה ביותר להבדיל בין המצאות הרבנים לבין הכתוב בתורה היא לבחון כל המצאה לגופה, כגון: כאשר הרבנים ממציאים תילי תילים של הלכות בנוגע להפרדה בין בשר וחלב, חשוב לחזור לתורה ולראות מה יש לקב"ה לומר בעניין וכיצד הבינו אותו שליחיו במקרא (ראה מאמר על כך שהתורה לא באמת אוסרת על אכילת בשר בחלב). יש הבדל גדול בין לפרש משהו לבין להמציא משהו חדש לגמרי, לדוגמא: מצוות הדלקת נרות בשבת (ואני מדגיש את המילה "מצווה", כי זו אינה רק מסורת או המלצה אלא ממש מצווה של הרבנים כלפי נשים). זו דוגמא קלאסית למצווה שאינה מבוססת על פרשנות פסוק מן התורה, כי אין זכר לדבר כזה בתורת משה. דבר דומה ניתן לומר על נטילת ידיים, על תפילה מתוך סידור ולצערי, על עוד אין-ספור "מצוות" שהומצאו יש מאין. האם זה לא נראה לך מוזר שהמקרא לא מציין אפילו דמות אחת אשר שמרה את המסורות האלה, שהומצאו על-ידי חז"ל?

לסיכום, הדרך האחת להבדיל בין מצוות התורה למסורת הרבנית היא לבחון כל מסורת לגופה, לראות מה הבסיס של התורה וכיצד פירשו אותה דמויות מקראיות בהמשך התנ"ך.

דבר שני, גם הרבנים עצמם מקיימים הפרדה ברורה בין פרשנות התורה לבין מסורת הלכתית. אם אינך מבין פסוק מסויים בתורה או בתנ"ך כולו, אין כל בעיה לפנות לאחד מעשרות הפרשנים הרבניים שקמו במרוצת דורות רבים, כגון: רש"י, מצודת דוד, מצודת ציון, הרד"ק, אברבנאל, קאסוטו וכו'. כל אלה ורבים נוספים, ידעו להבדיל היטב בין ענף הפרשנות המקראית לבין פסיקת הלכה. אם אתה רוצה דוגמא מוחשית לכך, אתה מוזמן להשוות בין המשנה או שולחן ערוך לבין פרשנות רש"י לתורה. בעצמך תיווכח כי מדובר בשני תחומים שונים לגמרי.

 

לסיכום, אם אינך מבין פסוק או מילה מסויימים בתורה, על נקלה תוכל למצוא להם פרשנות (ואפילו כמה וכמה פרשנויות) אצל הפרשנים הידועים, ללא כל קשר להלכה ולתושב"ע.

אבל השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא לא איך מבדילים בין השניים, אלא מהי בכלל תכליתה ומהותה של התורה (למה אלוהים נתן את התורה?).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.