איש הישר בעיניו יעשה

"וְאֶת־הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת־בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שופטים א 21).

אלו שקוראים בקפידה את ספר יהושע, אמורים לקבל את הפסוק לעיל משופטים פרק א בהלם מוחלט. אין זו אלא חזרה על יהושע טו 63, אך עם שינוי אחד חשוב: "וְאֶת־הַיְבוּסִי יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לֹא־יָכְלוּ בְנֵי־יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת־בְּנֵי יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיּוֹם הַזֶּה". אצל יהושע, שבט יהודה הואשם בכך שלא הצליח לגרש את היבוסים. אך בספר שופטים מאשימים דווקא את שבט בנימין. מה קורה פה?

ההבדל בין שופטים א 21 ליהושע טו 63 לא נעשה בטעות. זהו שינוי אסטרטגי החושף את ההרכב של ספר שופטים (מבחינה היסטורית, שני הפסוקים יכולים להיות נכונים באותה מידה, אך כל ספר מדגיש את נוכחותם המתמשכת של היבוסים בירושלים מנקודות מבט שונות). עבור מחבר שופטים, חטאו של בנימין הוא שהוביל את עם ישראל למלחמת אזרחים עקובה מדם; מלחמה שכמעט וחסלה את כל השבט (שופטים יט-כא). הואיל ושבט בנימין לא הצליח לגרש את היבוסים מירושלים (שופטים יט 12-10), התקיימה פגיעה מינית בפילגש, באחת מערי בנימין המכונה "גבעה". אירוע זה הצית את האש שכמעט כילתה את האומה (שופטים יט 16-12, כ 9-4, 37-13, 43). אין זה צירוף מקרים אפוא, שהעיוות המוסרי הזה החל כאשר אדם ופילגשו יצאו מהעיר הבטוחה בית לחם יהודה, לכיוון העיר גבעה, הדומה לסדום (שופטים יט 1).

אם נחבר יחדיו את חלקי הפאזל, נגלה אסטרטגיה מכוונת בספר שופטים, המפארת את שבט יהודה ומדגישה את הסכנות שבהחלפת העיר בית לחם בעיר גבעה. כמו-כן, אפשר לראות כיצד חטאי בנימין הביאו להשמדתו הכמעט מוחלטת של שבט בישראל ולשפל המוסרי תושבי גבעה. אכן, הסיבה לכאוס הזה אינה טמונה אלא בהיעדר מלך בישראל, כאשר איש הישר בעיניו יעשה (שופט יז 6, יח 1, כא 25). אך כאשר בשלה העת לבחור מלך נכון לעם ישראל, המלך היה חייב לבוא משבט יהודה ומהעיר בית לחם, לא משבט בנימין ומהעיר גבעה! ספר שופטים משמש אפוא כהקדמה לעלילת הספר הבא בנביאים (שמואל א-ב). האם רק במקרה בא דוד משבט יהודה ומהעיר בית לחם (שמ"א טז 4, י"ז 12, 15), בעוד שאול המלך הגיע משבט בנימין ומהעיר גבעה (י 26)?!

ההבדל הזעיר בין שופטים א 21 ליהושע טו 63, הוא שמסייע להבחין במטרת אלוהים עבור שבט יהודה בתוכנית הגאולה של אלוהים. בלית ברירה, נמשיך לחיות בעולם בו איש הישר בעיניו יעשה, עד לאותו יום מופלא בו ישראל והגויים ייפלו על פניהם וישתחוו לרגלי המלך משבט יהודה, אשר נולד בבית לחם!

"אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח אוֹתָם לְבֵית לֶחֶם בְּאָמְרוֹ: לְכוּ חִקְרוּ הֵיטֵב עַל-אוֹדוֹת הַיֶּלֶד וְכַאֲשֶׁר תִּמְצְאוּ אוֹתוֹ הוֹדִיעוּ לִי כְּדֵי שֶׁאָבוֹא וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לוֹ גַּם אֲנִי. הֵם שָׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וְהָלְכוּ, וְהִנֵּה הַכּוֹכָב שֶׁרָאוּ בַּמִּזְרָח הִתְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם עַד אֲשֶׁר בָּא וְנֶעֱמַד מֵעַל לַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם הַיֶּלֶד. כִּרְאוֹתָם אֶת הַכּוֹכָב שָׂמְחוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד. הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְרָאוּ אֶת הַיֶּלֶד עִם מִרְיָם אִמּוֹ. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר" (מתי ב 11-8).