האם הרבי מלובביץ' (מנחם מנדל שניאורסון) הוא המשיח?

בכל כביש, על כל שלט ובכל פינה ניתן למצוא את אותו הרבי שדמותו מופצת ללא הרף, כמשיח ישראל, הרבי מנחם מנדל שניאורסון הידוע בכינויו ה"רבי מלובביץ'". אך האם הוא באמת המשיח וכיצד בכלל ניתן לדעת? מאיפה הגיע הרעיון של משיח? מאיפה נשאבו הדעות עליו?

אם ברצוננו לדעת מי הוא המשיח עלינו לרדת למקורות – לנבואות התנ"ך.

גם חז"ל יסכימו על כך (תלמוד מסכת בבלי סנהדרין צ"ט ע"א): "כּל הַנְבִיאִים כּולָן לא נִתְנבְּאו אֶלָּא ליְמוֹת הַמָּשִׁיחַ". נבואות התנ"ך מרכיבות תעודת זהות שלמה של המשיח על מנת שנוכל לזהותו. ישנן כ-300 נבואות על המשיח, אנו נשווה קומץ מהן למשיחיותו של הרבי של חב"ד.

השוואת מספר נבואות משיחיות לרבי מלובביץ'

על פי פרק ה' בספר הנביא מיכה על המשיח להיוולד בבית לחם שבאפרתה, ארץ-ישראל. על פי פרק ז' בספר הנביא ישעיהו על המשיח להיוולד באופן על-טבעי מעלמה (לפי "תרגום השבעים" ספטואגינטה, עלמה היא בתולה שאיננה נשואה).
הרבי מלובביץ' נולד בעיירה "ניקולייב" שברוסיה, בלידה טבעית לאימו חנה שניאורסון ולאביו לוי יצחק. כף רגלו של הרבי מלובביץ' מעולם לא דרכה באדמת ארץ ישראל.

בפרק ט' של ספר דניאל, מנבא הנביא דניאל (מאה ה-7 לפנה"ס) שהמשיח יגיע לפני חורבן בית המקדש השני וימות מוות אלים. חורבן בית המקדש השני התרחש לפני כמעט אלפיים שנה, בשנת 70 לספירה בידי טיטוס פלאביוס קיסר רומא.
לעומת זאת הרבי מלובביץ' נולד בשנת 1902 ונפטר בשנת 1994. הרבי מלובביץ' לא נפטר בצורה אלימה אלא ממחלה שהסתבכה.

על פי פרק נ"ג בספר ישעיהו הנביא, המשיח יידחה, יישנא על ידי עמו וייחשב כמשוגע, בנוסף לכך הוא יסבול ויעונה אך אף על פי כך, במותו אלוהים יפגיע בו את חטאי העם:

"נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ׃ אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה׃ וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹנֹתֵינוּ מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ עָלָיו  וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא-לָנוּ׃ כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ׃" (ישעיהו נ"ג 6-3)

לעומת זאת, הרבי מלובביץ' היה והינו רבי מקובל מאוד ועל אף שאינו בין החיים, נחשב לאדמו"ר שבהזכרת שמו ניתן לזכות בברכות. הוא נפטר ממחלה ולא עונה או יוסר.

לפי פני הדברים ניתן להבחין כי הרבי מלובביץ' לא מתאים לתיאור המשיח בנבואות התנ"ך! הוא לא נולד בבית-לחם כפי שניבא הנביא מיכה, כמו כן לא ביקר בישראל אף לא פעם אחת במהלך חייו. הוא לא נולד ביילודה על-טבעית כפי שניבא הנביא ישעיהו ואף לא בזמן הנכון בהיסטוריה (לפני כאלפיים שנה) כפי שניבא הנביא דניאל, ולבסוף, הוא לא נפטר כתוצאה ממוות אלים כפי שחזה דניאל אלא מסיבוך מחלה בעת זקנה.

אם ככה, מי כן מתאים לנבואות המשיח בתנ"ך? ישנו רק אחד שבהיסטוריה של האנושות ענה על כל נבואות התנ"ך אודות המשיח.

להלן קומץ מנבואות התנ"ך על המשיח שהתגשמו בישוע

1. על המשיח להיות מצאצאי אברהם ודרכו יתברכו כל העמים ולא רק ישראל

נבואה בתנ"ך:
בראשית כ"ב 18 – והתברכו בזרעך, כול גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי.

הגשמה בישוע:
יוחנן י"א 52-51 – לא מלבו אמר זאת, אלא שבהיותו כהן גדול באותה שנה התנבא כי ישוע עתיד למות בעד האמה; ולא רק בעד האמה, אלא גם כדי שיקבץ לאחד את נפוצות בני האלהים.

2. מצאצאי יצחק

נבואה בתנ"ך:
בראשית כ"א 12 – ויאמר אלוהים אל- אברהם, אל- יירע בעיניך על-הנער ועל- אמתך–כול אשר תאמר אליך שרה, שמע בקולה: כי ביצחק, ייקרא לך זרע.

הגשמה בישוע:
אל העברים י"א 19-17 – מתוך אמונה הקריב אברהם את יצחק בעת שנסה; הוא שקבל את ההבטחות הקריב את יחידו, הוא שנאמר לו, "כי ביצחק יקרא לך זרע", בחשבו בלבו כי האלהים יכול להקים אפילו מעם המתים; משם, בבחינת משל, אף קבל אותו.

3. מצאצאי יעקוב ויהודה

נבואה בתנ"ך:
בראשית כ"ח 14 – ונברכו בך כל- משפחות האדמה, ובזרעך.

הגשמה בישוע:
חזון יוחנן ה' 5 – אמר אלי אחד הזקנים: "אל תבכה. הנה נצח האריה משבט יהודה, שרש דוד, לפתח את הספר ואת שבעת חותמיו."

4. על המשיח למות מוות אלים לפני חורבן בית שני

נבואה בתנ"ך:
דניאל ט' 9- ואחרי השבועים שישים ושניים, ייכרת משיח ואין לו; והעיר והקודש ישחית עם נגיד הבא, וקיצו בשטף, ועד קץ מלחמה, נחרצת שוממות.

הגשמה בישוע:
לוקס כ"ג 33, 46 – כשבאו אל המקום הנקרא גלגתא צלבו אותו שם… וישוע קרא בקול גדול: "אבי, בידך אפקיד רוחי", ונפח את רוחו. לאור ההיסטוריה: בית המקדש והעיר ירושלים נחרבו על ידי הצבא הרומי בשנת 70 לספירה.

5. על המשיח להיות מצאצאי דוד

נבואה בתנ"ך:
שמואל ב', ז' 13-12 – והקימותי את זרעך אחריך, אשר ייצא ממעיך… וכוננתי את-כיסא ממלכתו, עד-עולם.
ירמיה כ"ג 5 – הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדויד צמח צדיק; ומלך מלך והשכיל, ועשה משפט וצדקה בארץ.

הגשמה בישוע:
מעשי השליחים י"ג 23 – מזרעו הביא אלהים, כפי ההבטחה, מושיע לישראל – את ישוע.
אל הרומים א' 4-3 – על אודות בנו, ישוע המשיח אדוננו, שלפי הבשר מוצאו מזרע דוד ולפי רוח הקדש הפגן שהוא בן אלהים בגבורה בתחייתו מן המתים.

6. על המשיח להיוולד מעלמה (אשה שטרם התחתנה)

נבואה בתנ"ך:
ישיעה ז' 14 – לכן ייתן אדוניי הוא, לכם אות: הנה העלמה, הרה וילדת בן, וקראת שמו, עימנו אל.

הגשמה בישוע:
מתי א' 21-18 – כך הייתה הלדת ישוע המשיח: מרים אמו הייתה מארסת ליוסף ובטרם התאחדו נמצאה הרה לרוח הקדש. בעוד שהיה מהרהר בזה נראה אליו מלאך ה' בחלום ואמר: "יוסף בן דוד, אל תחשש לקחת אליך את מרים אשתך, כי אשר הורה בה מרוח הקדש הוא. היא יולדת בן ואתה תקרא שמו ישוע, כי הוא יושיע את עמו מחטאותיהם".

7. על המשיח להיוולד בבית לחם (יהודה)

נבואה בתנ"ך:
מיכה ה' 1 – ואתה בית-לחם אפרתה, צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי ייצא, להיות מושל בישראל; ומוצאותיו מקדם, מימי עולם.

הגשמה בישוע:
מתי ב' 1 – נולד ישוע בבית לחם יהודה…

8. נכבדים אמורים להשתחוות לו

נבואה בתנ"ך:
תהלים ע"ב 10 – מלכי תרשיש ואיים, מנחה ישיבו; מלכי שבא וסבא, אשכר יקריבו.

הגשמה בישוע:
מתי ב' 1, 11 – בעת שנולד ישוע בבית לחם יהודה, בימי הורדוס המלך, באו לירושלים חכמים מן המזרח. הם נכנסו לבית וראו את הילד עם מרים אמו. נפלו על פניהם והשתחוו לו, ופתחו את צרורותיהם והגישו לו מתנות: זהב ולבונה ומור.

9. עליו להיות נביא כמשה

נבואה בתנ"ך:
דברים י"ח 15 – נביא מקרבך מאחיך כמוני, יקים לך ה' אלוהיך: אליו, תשמעון.

הגשמה בישוע:
מעשי השליחים ג' 20, 22 – והוא ישלח את אשר יעד לכם מקדם, את המשיח ישוע… הן משה אמר אל אבותינו: 'נביא יקים לכם ה' אלהיכם מקרב אחיכם, כמוני…

10. כניסתו לירושלים

נבואה בתנ"ך:
זכריה ט' 9 – גילי מאוד בת ציון, הריעי בת ירושלים, הנה מלכך יבוא לך, צדיק ונושע הוא; עני ורוכב על חמור, ועל עיר בן-אתונות.

הגשמה בישוע:
מתי כ"א 5 – אמרו לבת ציון: הנה מלכך יבוא לך, עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות.

11. על המשיח להיות עני

נבואה בתנ"ך:
ישעיה נ"ג 2 – ויעל כיונק לפניו, וכשורש מארץ צייה לא תואר לו, ולא הדר; ונראהו ולא מראה, ונחמדהו.

הגשמה בישוע:
לוקס ט' 58 – אמר לו ישוע: "לשועלים יש מאורות ולעוף השמים קנים, אבל בן האדם אין לו מקום להניח את ראשו".

12. על המשיח להיות ענו

נבואה בתנ"ך:
ישעיה מ"ב 2 – לא יצעק, ולא יישא; ולא ישמיע בחוץ קולו.

הגשמה בישוע:
מתי י"ב 16, 19 – והזהיר אותם שלא יגלו אותו… לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו.

13. על המשיח לחולל נסים ונפלאות

נבואה בתנ"ך:
ישעיה ל"ה 6-5 – אז תיפקחנה, עיני עיוורים; ואוזני חירשים, תיפתחנה. ו אז ידלג כאייל פיסח, ותרן לשון אילם…

הגשמה בישוע:
מתי י"א 5-4 – …השיב ישוע ואמר להם…עיוורים רואים, פסחים מהלכים, מצרעים מטהרים, חרשים שומעים, מתים קמים, עניים מתבשרים…

14. נושא חרפה

נבואה בתנ"ך:
תהלים ס"ט 10 – וחרפות חורפיך נפלו עלי.

הגשמה בישוע:
אל הרומים ט"ו 3 – שכן גם המשיח לא בקש הנאה לעצמו, אלא ככתוב: "וחרפות חורפיך נפלו עלי".

15. על המשיח להדחות על-ידי אחיו

נבואה בתנ"ך:
תהלים ס"ט 9 – מוזר, הייתי לאחיי; ונוכרי, לבני אימי.
ישעיה ס"ג 3 – פורה דרכתי לבדי

הגשמה בישוע:
יוחנן א' 11 – הוא בא אל שלו ואלה אשר לו לא קבלו אותו.
יוחנן ז' 3, 5 – אמרו לו אחיו: "צא מכאן ולך… כי גם אחיו לא האמינו בו.

16. על המשיח להיות שנוא

נבואה בתנ"ך:
תהלים ס"ט 5 – רבו משערות ראשי שנאי חינם…
ישעיה מ"ט 7 – כה אמר ה' גאל ישראל קדושו לבזה נפש…

הגשמה בישוע:
יוחנן ט"ו 25-24 – לולא עשיתי בתוכם את המעשים אשר איש זולתי לא עשה, לא היה בהם חטא;
אלא שעתה הם ראו וגם שנאו, גם אותי וגם את אבי; לקיים את הכתוב בתורתם 'שנאת חנם שנאוני'

17. המשיח אמור להדחות על-ידי מנהיגי העם

נבואה בתנ"ך:
תהלים קי"ח 22 – אבן מאסו הבונים הייתה לראש פנה.

הגשמה בישוע:
מתי כ"א 42 – אמר להם ישוע: "האם לא קראתם בכתובים, 'אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה; מאת ה' היתה זאת, היא נפלאת בעינינו'.

18. על המשיח תתעורר התנגדות של יהודים וגויים גם יחד

נבואה בתנ"ך:
תהלים ב' 2-1 – למה, רגשו גויים; ולאומים, יהגו ריק. יתייצבו, מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל-משיחו.

הגשמה בישוע:
מעשי השליחים ד' 27-26 – יתייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד עלי ה' ועל משיחו. כי אמנם נאספו בעיר הזאת הורדוס ופונטיוס פילטוס עם גויים ולאמי ישראל על עבדך הקדוש ישוע אשר משחת.

19. על המשיח להימסר על-ידי אדם קרוב

נבואה בתנ"ך:
תהילים מ"א 10 – גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב.

הגשמה בישוע:
יוחנן י"ג 18, 21 – לא על כלכם דברתי – אני יודע מי אלה שבחרתי אותם – אך למען ימלא הכתוב,
אוכל לחמי הגדיל עלי עקב… "אמן, אמן אני אומר לכם, אחד מכם יסגירני'.

20. תלמידי המשיח אמורים לעזוב אותו כשייתפס

נבואה בתנ"ך:
זכריה י"ג 7 – הך את הרועה ותפוצינה הצאן…

הגשמה בישוע:
מתי כ"ו 56 – אך כל זה קרה למען יתקיימו כתבי הנביאים. אז עזבוהו כל תלמידיו וברחו.

21. המשיח צריך להימכר בשלושים מטבעות כסף

נבואה בתנ"ך:
זכריה י"א 12 – אם טוב בעיניכם הבו שכרי… וישקול את שכרי שלשים כסף.

הגשמה בישוע:
מתי כ"ו 15 – ואמר: "מה אתם רוצים לתת לי ואני אמסר אותו לכם?" נתנו לו שלושים שקלי כסף, ומאותה עת חפש הזדמנות להסגיר אותו.

22. על המשיח לסבול מכות, כלימה ועינויים

נבואה בתנ"ך:
מיכה ד' 14 – בשבט יכו על-הלחי את שופט ישראל.
ישעיה נ' 6 – גווי נתתי למכים, ולחיי למורטים; פניי לא הסתרתי, מכלימות ורוק.

הגשמה בישוע:
מתי כ"ז 30 – הם ירקו בו, לקחו את הקנה והכוהו על ראשו.
מרקוס י"ד 65 – אחדים החלו לירק בו; גם כסו את פניו, הכוהו באגרוף…
יוחנן י"ט 1 – אז לקח פילטוס את ישוע והלקה אותו.

23. עוברים ושבים אמורים לבוז בו

נבואה בתנ"ך:
מיכה ד' 14 – בשבט יכו על-הלחי את שופט ישראל.
תהילים כ"ב 9-8 – כל רואיי, ילעיגו לי; יפטירו בשפה, יניעו ראש. גול אל ה' יפלטהו; יצילהו, כי חפץ בו…

הגשמה בישוע:

מתי כ"ז 39, 41, 43 – והעוברים שם גדפו אותו, הניעו ראשם… כך גם התלוצצו ראשי הכוהנים עם הסופרים והזקנים באמרם… בטח באלהים, עתה יפלטהו…

24. על המשיח להיות מושקה בחומץ

נבואה בתנ"ך:
תהילים ס"ט 22 – וייתנו בברותי ראש; ולצמאי, ישקוני חומץ.

הגשמה בישוע:
מתי כ"ז 34 – ונתנו לו לשתות יין מהול במרורת.

25. על המשיח לסבול עבור אנושות

נבואה בתנ"ך:
ישעיה נ"ג 6-4 – אכן חוליינו הוא נשא, ומכאובינו סבלם… והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו…ויה' הפגיע בו, את עוון כולנו… והוא חטא רבים נשא, ולפושעים יפגיע.

הגשמה בישוע:
מתי כ' 28 – כשם שבן האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כפר בעד רבים.

26. המשיח אינו אמור להתנגד לסבל

נבואה בתנ"ך:
ישעיה נ"ג 7 – ניגש והוא נענה, ולא יפתח-פיו, כשה לטבח יובל, וכרחל לפני גוזזיה נאלמה; ולא יפתח, פיו.

הגשמה בישוע:
מתי כ"ו 63 – אולם ישוע שתק.
מתי כ"ז 12, 14 – ולא ענה דבר כאשר האשימוהו ראשי הכוהנים והזקנים… אך הוא לא השיב לו גם לא על טענה אחת, לתימהונו הרב של הנציב.

27. על המשיח להימנות עם הפושעים

נבואה בתנ"ך:
ישעיה נ"ג 12 – ואת-פושעים נמנה…

הגשמה בישוע:
מרקוס ט"ו 28-27 – ויחד אתו צלבו שני שודדים…בזה התקיים הכתוב "ואת פושעים נמנה".

28. אמורים להפיל גורל על לבושו

נבואה בתנ"ך:
תהילים כ"ב 19 – יחלקו בגדיי להם; ועל-לבושי, יפילו גורל.

הגשמה בישוע:
מתי כ"ז 35 – אחרי שצלבו אותו חלקו את בגדיו בהפילם גורל.

29. על המשיח למות

נבואה בתנ"ך:
ישעיה נ"ג 12 – לכן אחלק לו ברבים, ואת עצומים יחלק שלל, תחת אשר הערה למוות נפשו…

הגשמה בישוע:
לוקס כ"ג 46 – וישוע קרא בקול גדול: "אבי, בידך אפקיד רוחי", ונפח את רוחו.

30. עצמותיו אמורות לא להישבר

נבואה בתנ"ך:
שמות י"ב 46 – ועצם, לא תשברו בו.
תהילים ל"ד 21 – שומר כל עצמותיו; אחת מהנה, לא נשברה.

הגשמה בישוע:
יוחנן י"ט 33, 36 – כשבאו אל ישוע וראו שהוא כבר מת, לא שברו את שוקיו… הדברים האלה אירעו כדי שיתקיים הכתוב: "ועצם לא-תשברו בו".

31. על גופו להידקר

נבואה בתנ"ך:
זכריה י"ב 10 – ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלים, רוח חן ותחנונים, והביטו אליי, את אשר- דקרו; וספדו עליו, כמספד על היחיד, והמר עליו, כהמר על הבכור.

הגשמה בישוע:
יוחנן י"ט 34 – אולם אחד החיילים דקר את צדו ברומח ומיד יצאו דם ומים…

32. עליו להיקבר בקבר עשירים

נבואה בתנ"ך:
ישעיה נ"ג 9 – וייתן את רשעים קברו, ואת עשיר במותיו…

הגשמה בישוע:
מתי כ"ז 60-57 – לעת ערב בא איש עשיר תושב רמתים, יוסף שמו… הוא בא אל פילטוס ובקש את גופת ישוע… והניח אותה בקברו החדש שלו אשר חצב בסלע.

33. עליו לקום לתחייה

נבואה בתנ"ך:
תהילים ט"ז 10 – כי, לא תעזוב נפשי לשאול; לא-תיתן חסידך, לראות שחת.

הגשמה בישוע:
לוקס כ"ד 6, 31, 34 – הוא איננו פה, הוא קם לתחייה. אז נפקחו עיניהם והכירוהו, והוא נעלם מהם… והכל אומרים כי האדון אכן קם…

34. עמים גויים כן יילכו אחריו

נבואה בתנ"ך:
ישעיה י"א 10 – והיה, ביום ההוא, שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרושו; והייתה מנוחתו, כבוד.
ישעיה מ"ב 1 – הן עבדי אתמוך בו, בחירי רצתה נפשי; נתתי רוחי עליו, משפט לגויים יוציא.

הגשמה בישוע:
מעשי השליחים י' 45 – המאמינים בני המילה אשר נלוו אל כיפא השתוממו על שמתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגויים ביום מן הימים.

35. עם ישראל אמור להבין שדקרו את המשיח

נבואה בתנ"ך:
זכריה י"ב 10 – ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלים, רוח חן ותחנונים, והביטו אליי, את אשר דקרו; וספדו עליו, כמספד על היחיד, והמר עליו, כהמר על הבכור.

הגשמה בישוע:
יוחנן י"ט 37-34 – אולם אחד החיילים דקר את צדו ברומח ומיד יצאו דם ומים… הדברים האלה אירעו כדי שיתקיים הכתוב: "ועצם לא תשברו בו." ועוד כתוב אחר אומר: "והביטו אליו את אשר- דקרו".
חזון יוחנן א' 7 – הנה הוא בא עם העננים. כל עין תראה אותו, גם אלה שדקרוהו, ויספדו עליו כל משפחות הארץ. כן, אמן.