מתי נחתמה הברית החדשה? ומי הם מחבריה?
"ראיתם פעם מוסלמי דתי לומד (ומקיים) את ספרי קרישנה, או פסטור נוצרי לומד (ומקיים) את כתבי ההינדואיזם? ברור שלא. אז מדוע היהודים המשיחיים, שמתעקשים להיקרא יהודים, לומדים ומקיימים את כתבי הנצרות (הברית החדשה)? בוועידת ניקאה (325 לספירה) נחתמה הברית החדשה ו-27 ספרים הוכרזו כ"קדושים", תוך פסילת מאות חיבורים נוספים. בועידה לא נכח אף יהודי, וספרי הברית החדשה חוברו על ידי הכנסייה ועבור הכנסייה, מקובץ של חיבורים אנונימיים שהוכרזו כ"בשורות". מקורם של בשורות אלו אינו ידוע והם יוחסו לשלוחים על מנת שיתקבלו בציבור." [יד-לאחים, ארגון חרדי]
האם כתבי הברית החדשה באמת נחתמנו רק במאה ה-4 לספירה (ניקאה, 325)?
למען האמת, הברית החדשה מעידה על עצמה כי נחתמה כבר בתוך המאה הראשונה לספירה, מאחר והיא מרבה לצטט את עצמה.
שאול השליח, אשר כתב כמחצית מספרי הברית החדשה ומת על קידוש השם בשנת 65 לספירה בקירוב, מרבה לצטט מן [בשורות] הברית החדשה:
בראשונה לקורינתיים י"א 23-25 מתאר שאול את סעודת הפסח האחרונה של ישוע מילה במילה כפי שהיא מנוסחת בבשורות (מתי כ"ו; מרקוס י"ד; ולוקס כ"ב).
בראשונה לקורינתיים ט"ו 35-37 מעתיק שאול את המשל שלימד ישוע על גרגר החיטה (בבשורת יוחנן י"ב 24-25).
בראשונה לטימותיוס ה' 18 כתוב: "…וְנֶאֱמַר רָאוּי הַפֹּעֵל לִשְׂכָרוֹ". מדובר בציטוט ישיר ומדויק מדבריו של ישוע בלוקס י' 7.
בראשונה לטימותיוס ו' 13-14 מזכיר שאול את מילותיו של ישוע בפני פונטיוס פילטוס (כמתואר בבשורת יוחנן י"ח 33-37).
ספרי הברית החדשה מתכתבים עם עצמם:
שמעון-כיפא מזכיר את אגרותיו של שאול השליח ומציין כי הוא כתב בחכמה (השנייה לפטרוס ג' 15).
יהודה (מחבר איגרת יהודה פס' 18) מצטט מילה במילה מהאיגרת השנייה לפטרוס ג' 3.
באגרת יעקב ב' 5 נאמר כי "בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה". בראשונה לקורינתיים א' 28 כותב שאול כי "בדלת העולם בחר האל".
ביעקב ב' 8 נאמר כי המצווה המולכת על כולן היא "ואהבת לרעך כמוך". באל הרומיים י"ג 9 כותב שאול כי כל המצוות "כלולות הנה במאמר הזה, ואהבת לרעך כמוך".
בראשונה לפטרוס ג' 15 נכתב: "והיו נכונים תמיד להשיב דבר בענווה וביראה לכל השואל אתכם את חשבון התוחלת אשר בקרבכם". באל הקולוסים ד' 6 נאמר: "דבריכם יהיו נעימים בכל עת וממולחים במלח, למען תדעו להשיב דבר לכל אדם".
הבשורות ושאר ספרי הברית החדשה אינם מתייחסים לחורבן בית המקדש כאל אירוע שכבר ארע. יש להניח כי אם ספרי הברית החדשה היו נכתבים לאחר חורבן הבית הם לא היו מתעלמים מכך, שהרי מדובר באסון לאומי ממדרגה ראשונה. יתרה מכך, האיגרת אל העברים מתייחסת לעבודת הקורבן במקדש בזמן הווה ולא כאל אירוע היסטורי שחדל מלהתקיים (ראו פרקים ט'-י').
אגנסיוס (Ignatius), חי בשלהי המאה ה- 1 לספירה ומצטט רבות מהברית החדשה. למעשה בכתביו הוא ציטט 25 מתוך 27 ספרי הברית החדשה.
לסיכום, העדויות על מהימנותם ועל תקופת חיבורם של ספרי הברית החדשה אינן מותירות מקום לספק; כתבים אלו נכתבו ע"י יהודים במאה הראשונה לספירה ונחשבו כבר אז לחלק אינטגרלי מקאנון כתבי הקודש שכלל את ספרי התנ"ך גם כן. ("הבשורות הגנוסטיות" נכתבו כולן מאות שנים לאחר מכן ולכן אין להתפלא על-כך שהן מצאו את מקומן מחוץ לקורפוס הקאנוני.)
כמתואר בכתבי הברית החדשה, ישוע מנצרת הוא משיח ישראל היהודי אשר עליו נכתב בתורה, בנביאים ובכתובים (ראו לוקס כ"ד 25-27; יוחנן א' 46). כיוון שמדובר במחברים יהודים שחיו וכתבו בארץ ישראל, במסר יהודי ובמשיח יהודי אשר בא לעמו היהודי, אין כל סיבה שיהודים כיום לא ידרשו ויאמינו בכתבי הברית החדשה. הרי כל מטרתנו איננה אלא להשיב עטרה ליושנה ולהראות לעוד ועוד יהודים כי מדובר בכתבים שלנו, במשיח שלנו, ברעיון יהודי אותנטי ולא במשהו זר ומנוכר כהלכה הרבנית (אשר מושתת על כתביו של "רבי עקיבא", שלמרבה האירוניה, לעומת ישוע, הינו בכלל גר מצאצאי סיסרא).
אם אמנם מדובר בכתבים מהמאה הראשונה לספירה, שנתחברו ע"י יהודים שהתהלכו עם המשיח בתור תלמידיו הקרובים ביותר, אין שום סיבה שכיהודים לא נדרוש בהם. ולכן ההשוואה לאיסלאם או אינדואיזם, נותרת עירומה וחסרת כל תוקף אינטלקטואלי – כיאה לטענה שהיא מניפולטיבית גרידא.
להרחבה, ראו המאמרים הבאים:
מאמר: הברית החדשה – מהימנותה ההיסטוריוגרפית.