הוגים ומשכילים על ישוע המשיח

המדען היהודי אלברט אינשטיין ענה לשאלה “האם אתה מקבל את ישוע כאישיות היסטורית?” “בלי ספק. אף אחד לא יכול לקרוא את הבשורות מבלי להרגיש את הנוכחות של ישוע. אופיו חי בכל מילה. אף הגדה לא מלאה בחיים כאלה … אף אדם לא יכול להכחיש את העובדה שישוע היה, וגם לא שדבריו נאורים. גם אם חלק מדבריו נאמרו לפני, אף אחד לא ביטא אותם בצורה אלוהית כמוהו.” (אלברט אינשטיין)

ישוע אמר על דבריו שלו, ״השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברו״ (לוקס כ״א 33). נאמר כי שומעיו ״השתוממו.. על תורתו״ דרך קבע (לוקס ד׳ 32). אחד הפקידים הרומיים אמר, ״מעולם לא דיבר איש כמו שמדבר האיש הזה!״ (יוח׳ ז׳ 46).

שלום אש (סופר יהודי) כתב, ״ישוע הוא האישיות הבולטת בכל הזמנים… אין מורה אחר ־ יהודי, נוצרי, בודהיסטי, מוסלמי. הוא עודנו המורה שהדברים שלימד מהווים ציוני דרך בעולם שבו אנו חיים. למורים אחרים יש אולי משהו בסיסי עבור המזרחי, הערבי או המערבי; אבל לכל מעשה ומילה של ישוע יש ערך עבור כולנו. הוא הפך לאור העולם. מדוע שאני, יהודי, לא אהיה גאה בכך?״

הרב יצחק ליכטנשטיין, לשעבר הרב הראשי להונגריה, כתב: “בעבר סברתי שהברית החדשה הינו ספר טמא, מקור לגאווה, אנוכיות, שנאה, אנטישמיות ואלימות, אך כאשר פתחתי את הספר, הרגשתי כיצד הוא שובה את ליבי בצורה משונה ונפלאה. לפתע, תפארת ואור חדרו לנשמתי. חיפשתי קוצים אך מצאתי ורדים, פנינים במקום אבנים, במקום שנאה מצאתי אהבה. במקום נקמה מצאתי סליחה. במקום עבדות מצאתי חירות.”

bubber
פרופ. מרדכי בובר

פרופסור מרדכי מרטין בובר מהאוניברסיטה העברית אמר אודות תוראתו של ישוע: “היום יותר מתמיד, אני משוכנע בכך שמקום גדול שייך לישוע בהיסטוריה ובאמונה של עם ישראל.” (מתוך ספרי, “שני סוגים של אמונה”)

ג׳ ג׳ רומאנס כותב: כשלוקחים בחשבון כמה רבות הן האמרות המתועדות – ושלפחות מיוחסות לו, מדהים לגלות שבעצם אין סיבה שמילותיו יוחלפו אי פעם או יהפכו למיושנות… העמידו את דבריו של ישוע מול הוגים אחרים בעת העתיקה. אפילו אפלטון, שחי כ-400 שנה לפניו וקדם לו מבחינת החשיבה הפילוסופית, לא עומד בהשוואה לישוע במובן הזה. קראו את הדיאלוגים של אפלטון ותראו עד כמה עמוק הוא הניגוד בינם לבין ספרי הבשורה מבחינת הימצאותן של שגיאות מכל הסוגים, שמגיעות אף עד כדי גיחוך מבחינת ההיגיון, ומבחינת האמירות מעוררות התדהמה במישור המוסרי. ובכל זאת אין כל ספק שזוהי הרמה הגבוהה ביותר של תבונה אנושית בענייני רוחניות…”

ג׳וזף פארקר מכריז, ״אחרי שקוראים את כתביהם של אפלטון, סוקרטס או אריסטו, חשים שיש הבדל בין המילים שלהם למילותיו של ישוע. הבדל זה הוא ההבדל בין חקירה להתגלות״.

״לדבריו של ישוע יש ערך נצחי בשל אישיותו; הם מחזיקים מעמד מכיוון שהוא מחזיק מעמד״ (44 ,Thomas, cic). ברנרד ראם אומר: מבחינה סטטיסטית סיפורי הבשורה הם החיבור הספרותי הגדול ביותר שנכתב מעולם. בהשוואה לכל ספר או ספרים אחרים שנכתבו בכל הדורות ובכל ארץ, יותר אנשים קוראים בהם, יותר סופרים מצטטים מהם, הם מתורגמים ליותר שפות, יש להם יצוג ביותר יצירות אמנות, יותר יצירות מוסיקליות נכתבו על קטעים מהם מאשר כל סיפור או ספר אחר בעולם.

אבל מה שהופך את מילותיו של ישוע לכה אדירות הוא לא העליונות הסטטיסטית שלהן בהשוואה למילותיו של כל אדם אחר. הדברים שישוע אמר נקראים, מצוטטים, אהובים וסוחפים יותר אנשים בהשוואה לכל יצירה אחרת מכיוון שהם הדברים הגדולים ביותר שנאמרו מאז ומעולם.

ובמה גדולתם? הגדולה שלהם נובעת מהרוחניות הטהורה, הצלולה, מהאמירה הברורה, ההחלטית והסמכותית בשאלה הגדולה ביותר שהעסיקה אי פעם את לב האדם; דהיינו, מי הוא אלוהים? האם הוא אוהב אותי? מה עלי לעשות כדי לרצות אותו? איך הוא רואה את החטא שלי? איך אוכל לקבל סליחה? לאן אגיע כשאמות? איך עלי לנהוג בזולת? הדברים שאמרו אנשים אחרים אינם נוגעים בנו כמו דבריו של ישוע, מכיוון שאף אדם אחר לא יכול לענות על שאלות אנושיות בסיסיות אלה כפי שישוע ענה עליהן.

זהו סוג המילים וסוג השאלות שהיינו מצפים שאלוהים יבטא, ולנו – שמאמינים באלוהותו של ישוע – אין כל בעיה להבין מדוע מילים אלו יצאו מפיו.

״מעולם לא נוצר הרושם שדובר כלשהו עמד לבדו יותר מאשר כשביטא את הדברים הנשגבים האלה. מעולם לא היה נדמה שבלתי סביר שהדברים יתקיימו. אבל כשאנחנו מביטים לאחור לאורך מאות בשנים, אנחנו רואים כיצד הדברים התממשו. דבריו היו לחוק, נכללו בדוקטרינות, שולבו במשלים, במילות תנחומים, אבל מעולם לא ׳עברו׳ מן העולם. איזה מורה אנושי העז לטעון אי פעם שמילותיו יהיו נצחיות?״.

 

אולי גם יעניין אותך: