כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר צָלְחָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁצָּלְחָה עָלֵינוּ בַּתְּחִלָּה (מעשי השליחים י"א 15)
אי-אפשר להפריז בחשיבותו של פסוק זה בספר. כיפא מבהיר באופן שלא משתמע לשני פנים כי אלוהים נתן לגויים חוויה של "פרק ב' במעשי השליחים", ממש "כְּמוֹ עָלֵינוּ בַּתְּחִלָּה". על-אף שאלוהים הבטיח לשפוך את רוחו רק על עם ישראל (יחזקאל ל"ו 27), הוא מרעיף זאת גם על אלו שאפילו לא הוזמנו להצגה! אם אתם כמוני, אתם עלולים מדי פעם לחשוב כי יש לאלוהים ילדים מועדפים במשפחתו ולעולם אינכם טובים מספיק כדי להיכלל ברשימה. עד כמה שהדבר עשוי להישמע מפתיע, אלוהים אינו נושא פנים לאיש כי הדבר יעמוד בסתירה גמורה לבשורה.
עובדה: אלוהים אוהב חוטאים, ואני הגדול שבהם! "הֵיכָן שֶׁהִתְרַבָּה הַחֵטְא, הַחֶסֶד שָׁפַע עוֹד יוֹתֵר" (רומים ה' 20).
המוצא האתני ומעשי המוסר אינם מעניקים לי מקום מיוחד או עדיפות כלשהיא. ישוע, והוא לבדו, הוא כרטיס הזהב שבאמצעותו נקבל חן וחסד נצחיים מאלוהים. "הוא אהבני, הוא אהבני! הוא אהבני! ישוע מושיעי".
"כִּי כָּל הַבְטָחוֹת אֱלֹהִים, כֵּן הֵן בּוֹ. לָכֵן הָאָמֵן שֶׁאָנוּ נוֹתְנִים בּוֹ כָּבוֹד לֵאלֹהִים גַּם הוּא בְּאֶמְצָעוּתוֹ" (קור"ב א' 20).
"אֲבָל אֱלֹהִים הַמָּלֵא רַחֲמִים אָהַב אוֹתָנוּ, וּבְאַהֲבָתוֹ הָרַבָּה, אַף כִּי מֵתִים הָיִינוּ בִּפְשָׁעֵינוּ, הֶחֱיָנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ, הֵן בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם!" (אפסים ב' 5-4).
