!בלתי אפשרי לקלל את העם שאלוהים בירך

"וַיְגַל יְהוָה אֶת־עֵינֵי בִלְעָם וַיַּרְא אֶת־מַלְאַךְ יְהוָה נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו׃ וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה עַל־מָה הִכִּיתָ אֶת־אֲתֹנְךָ זֶה שָׁלוֹשׁ רְגָלִים הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי־יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי׃ וַתִּרְאַנִי הָאָתוֹן וַתֵּט לְפָנַי, זֶה שָׁלֹשׁ רְגָלִים אוּלַי נָטְתָה מִפָּנַי כִּי עַתָּה גַּם־אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי" (במדבר כ"ב 33-31).

עד כמה שהסיפור על בלעם והאתון המדברת שלו נשמע מוזר, מדובר במפתח לפירוש הנכון של שלושת "משלי" בלעם בפרקים הבאים (כ"ג 7, 18; כ"ד 3). בסיפור על בלעם ואתונו, בלעם עיוור לחלוטין למציאות הרוחנית כאשר דווקא האתון רואה בצורה ברורה. אך בניסיון השלישי של בלעם לעקוף את מלאך ה' כדי "לקלל" את ישראל, אלוהים פותח את פי האתון וגם את עיניו של בלעם לראות את שר צבא ה' עומד עם חרבו שלופה בידו, מוכן להגן על עמו ולהושיעם.

הבה נבחן כיצד סיפור זה מקביל לסיפורם של בלעם ובלק בשני הפרקים הבאים. בלק, המלך העיוור מבחינה רוחנית, מנסה להכריח את בלעם (שמתפקד כחמור שלו) לקלל את ישראל שלוש פעמים. בניסיונו השלישי של בלק להשתמש בבלעם כדי לקלל את ישראל (כ"ד 10), אלוהים פותח את פיו של בלעם (כ"ד 2), ופוקח (+גלה) את עיניו (כ"ד 4-3), כך שיראה את משיח ישראל אשר אלוהים ישלח באחרית הימים (כ"ד 14), להגן ולהושיע את עמו (כ"ד 9-7, 19-17).

בעיניים פקוחות

לסיפור אודות בלעם ואתונו יש לפחות שתי פונקציות אסטרטגיות. ראשית, הוא מראה מדוע ביכולתנו לסמוך על דברי הנבואה של בלעם למרות שאיננו מקבלים אותו כנביא אמת. על ידי הקבלה בין בלעם בסיפור השני לאתונו בסיפור הראשון, רואים כי ניתן לסמוך על "אתון מדברת" (בלעם) כאשר אלוהים פותח את פיו (כ"ב 38, כ"ג 12, 16). שנית, בעזרת ההקבלות רואים את חשיבות המשל השלישי של בלעם. "הניסיון השלישי" של בלעם לעקוף את מלאך ה' כל-כך חשוב, עד כי המחבר מדגיש כי "שלוש פעמים" ניסה בלעם לעקוף את המלאך ללא הצלחה (כ"ב 28, 33-32). באמצעות ההקבלות הללו, מכוון המחבר את הזרקור לעבר המשל השלישי של בלעם. אנו יודעים כי המשל השלישי יגלה דברים שלא ראינו בשני המשלים הקודמים. אנו בהחלט לא מאוכזבים. בעיניים פקוחות לרווחה, אנו רואים בדברי בלעם ובלק את חזון מלך המשיח העתיד לגאול את ישראל (כ"ד 9-7, 14, 19-17).

בזמן שאומות העולם מנסות כל העת לקלס את ישראל, אל לנו להיכנע לפחד. בלתי-אפשרי לקלל את העם שאלוהים בירך (במדבר כ"ג 8, 20-19). בעיניים פקוחות אפשר להביט בביטחון אל העתיד ולראות את מלך ישראל שב להגן על ארצו ועל עמו. לכן שום נשק שנועד לפגוע בעם אלוהים לא יִצְלַח!

"וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים… אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל־בְּנֵי־שֵׁת׃ וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל׃ וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר" (במדבר כ"ד 14, 19-17).