דת ריקה מול דבר אלוהים חי

"וַיְהִי דְבַר־יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן־אָדָם הִנָּבֵא אֶל־נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבָּאִים וְאָמַרְתָּ לִנְבִיאֵי מִלִּבָּם שִׁמְעוּ דְּבַר־יְהוָה… וְאַתָּה בֶן־אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל־בְּנוֹת עַמְּךָ הַמִּתְנַבְּאוֹת מִלִּבְּהֶן וְהִנָּבֵא עֲלֵיהֶן… וְקָרַעְתִּי אֶת־מִסְפְּחֹתֵיכֶם וְהִצַּלְתִּי אֶת־עַמִּי מִיֶּדְכֶן וְלֹא־יִהְיוּ עוֹד בְּיֶדְכֶן לִמְצוּדָה וִידַעְתֶּן כִּי־אֲנִי יְהוָה… לָכֵן, שָׁוְא לֹא תֶחֱזֶינָה וְקֶסֶם לֹא־תִקְסַמְנָה עוֹד וְהִצַּלְתִּי אֶת־עַמִּי מִיֶּדְכֶן וִידַעְתֶּן כִּי־אֲנִי יְהוָה" (יחזקאל יג 1–2, 17, 21, 23).

בנסיעה לפראג בירת צ'כיה, מצאתי עצמי עומד מחוץ לכנסיית "בית לחם", שם נהגו להתאסף אלפים כדי לשמוע את יוחנן הוס, כומר מהמאה ה–14, נושא דרשות מהכתובים. מדוע נהרו אליו כל–כך הרבה אנשים? משום שהם יכלו להבין את דרשותיו. הוא לא נשא דרשות בלטינית, אלא בשפת ​ההמון. לראשונה בחייהם, גברים ונשים פשוטים יכלו לשמוע את דבר אלוהים בשפה מובנת. דרשותיו היו כה פופולריות עד שאפילו המלכה סופיה, אשתו של המלך ונצסלאוס הרביעי מבוהמיה, שמעה אותן באופן קבוע. יוחנן הוס הציל אנשים בממלכת בוהמיה, לא מפולשים זרים, אלא מ"נביאי השקר" של הכנסייה עצמה, ששיעבדו אותם עם חוקים ותקנות לא–מקראיים. כיוון שהוס לימד את הכתובים ולא דת ריקה מתוכן, הוא הועלה על המוקד בשישה ביולי, 1415.

פעמיים ביחזקאל יג, אלוהים מבטיח "להציל את עמו" מנביאים שהטעו אותם לכדי שיעבוד רוחני, על–ידי הטפת חזיונות כוזבים ועידוד לנהוג מתוך אמונות טפלות חסרות פשר. קשה ככל שזה יישמע, האיום הגדול ביותר של ישראל כיום אינו מאלה המבקשים להשמיד אותנו מבחוץ. הסכנה הגדולה יותר מגיעה מבפנים: נטל המצוות והמסורות מעשה ידי אדם, המרחיקים אותנו מאלוהים ומונעים מאיתנו להבין את דברו.

מי ייתן ואלוהים יקים גברים ונשים נוספים כמו יוחנן הוס, עם אהבה אמיתית לדבר אלוהים, שיבואו להציל את עמו.

"שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ הַפְּרוּשִׁים וְהַסּוֹפְרִים: "מַדּוּעַ אֵין תַּלְמִידֶיךָ נוֹהֲגִים לְפִי מָסֹרֶת הַזְּקֵנִים אֶלָּא אוֹכְלִים אֶת הַלֶּחֶם בְּיָדַיִם טְמֵאוֹת? אָמַר לָהֶם: הֵיטֵב נִבָּא יְשַׁעְיָהוּ עֲלֵיכֶם הַצְּבוּעִים, כַּכָּתוּב: הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה; כִּי עוֹזְבִים אַתֶּם אֶת מִצְוַת אֱלֹהִים לְהַחֲזִיק בְּמָסֹרֶת בְּנֵי אָדָם" (מרקוס ז 5–8).