יותר בטיחותי מממ״ד?!
"וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח׃ וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר־בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל־הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן־הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח־בֵּיתוֹ עַד־בֹּקֶר׃ וְעָבַר יְהוָה לִנְגֹּף אֶת־מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת־הַדָּם עַל־הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יְהוָה עַל־הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל־בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף׃ וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק־לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד־עוֹלָם" (שמות י"ב 24-21).
במשך שנים אמרו לנו להיכנס לממ"ד למשמע האזעקות. אך אפילו בסיוטים הגרועים ביותר, לא תיארנו לעצמנו שבשבעה באוקטובר, אותם חדרים בטוחים יהפכו לזירות של הרס בלתי נתפס עבור מאות משפחות מעוטף עזה. הטראומה שיצרה הטרגדיה הזו, גרמה לכולנו לאבד את תחושת הביטחון, אפילו בתוך הממ"ד. אך הפסוקים לעיל מביאים בעיניי תחושת הקלה לליבי הדואב.
חג הפסח מתעד כשני מיליון ישראלים, מוגנים בתוך חדרים בטוחים, בלילה בו בא המשחית לזרוע הרס. לא פרעה וצבאותיו, ולא כל כוחות הגיהינום יכלו לפגוע באותם בתים עם משקופים מוכתמות בדם, כי ה' צבאות עמד על המשמר (המילה "פסח" בתנ"ך, פירושה ככל הנראה "לעמוד במקום" או "לא לזוז": שמ"ב ד' 4; מל"א י"ח 21, 26; ישעיה ל"א 5).
חברים, החגיגה השנתית של חג הפסח אינה אלא תזכורת לכך שלא משנה כמה אנשים קמו להשמידנו, אלוהי ישראל תמיד הגן ושמר על עמו. חג הפסח הוא גם תזכורת לביטחון הנצחי שאלוהים מספק לכל אדם, יהודי או גוי, המחפש מקלט תחת דמו של שה האלוהים, שבא לשאת את חטא העולם (יוחנן א' 29). בעוד אנו באמת אסירי תודה עבור ממ"דים, האפודים הטרמיים והקסדות הטקטיות, המקום הבטוח היחיד עבור אנשי אלוהים נמצא בחיקו האוהב של אלוהים.
"מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם וּמִתַּחַת זְרֹעֹת עוֹלָם וַיְגָרֶשׁ מִפָּנֶיךָ אוֹיֵב וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד" (דברים ל"ג 27).
