ישוע גדול בהרבה מנביאי המקרא
"אָמַר לָהֶם: תְּנוּ לָהֶם אַתֶּם לֶאֱכֹל, אַךְ הֵם אָמְרוּ: אֵין לָנוּ יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וּשְׁנֵי דָגִים, אֶלָּא אִם כֵּן נֵלֵךְ אֲנַחְנוּ וְנִקְנֶה אֹכֶל לְכָל הָעָם הַזֶּה… לָקַח יֵשׁוּעַ אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים, וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ עֲלֵיהֶם, בָּצַע אוֹתָם וּנְתָנָם לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָעָם. הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר לָהֶם נֶאֶסְפוּ שְׁנֵים-עָשָׂר סַלִּים" (לוקס ט' 13, 17-16).
עבור לוקס, עלילות אליהו-אלישע במלכים א'-ב' משמשות רקע חיוני לאסטרטגיה התיאולוגית של בשורתו ושל ספר מעשי השליחים. למרות שאליהו הוא אחד מגדולי נביאי התנ"ך, ניסיו של אלישע גדולים יותר בהיקפם ובמספרם. אליהו האכיל את האלמנה ואת בנה באופן על-טבעי, מכף אחת של קמח ומעט שמן (מל"א י"ז 24-7). אך אלישע עשה משהו גדול יותר!
"וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִשָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים־לֶחֶם שְׂעֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלֹנוֹ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ׃ וַיֹּאמֶר מְשָׁרְתוֹ מָה אֶתֵּן זֶה לִפְנֵי מֵאָה אִישׁ וַיֹּאמֶר תֵּן לָעָם וְיֹאכֵלוּ כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָכֹל וְהוֹתֵר׃ וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר יְהוָה" (מל"ב ד' 44-42).
הסיפור לעיל, על ההזנה המופלאה של אלישע את מאת האנשים, מתאר כמעט באופן מושלם את מעשיו של ישוע ברית החדשה! רבים מהניסים האחרים של אליהו ואלישע משמשים כצללים לניסים שחולל ישוע בבשורת לוקס. קחו למשל את הסיפור אודות ריפוי המצורע (לוקס ה' 16-12; ראו מל"ב ה' 19-1); הקמת בן האלמנה מהקבר (לוקס ז' 17-11; ראו מל"א י"ז 24-7; מל"ב ד' 37-8), ופתיחת עיני העיוורים (לוקס י"ח 43-35; ראו מל"ב ו' 20-17).
וכשם שהניסים של אלישע החליפו את אלו של אליהו, כך ישוע מדגים, הן בדיבור והן במעשים, כי הוא גדול בהרבה מנביאי המקרא, המשמשים צללים למלך המשיח של ישראל! בהבחינו בין הצללים לבין התגשמותם המשיחית, לוקס רוצה שנראה את כוחו ותפארתו העצומים של ישוע ובנוסף לכך, שנשליך את כל הספקות שלנו באשר לזהותו האמיתית!
"בְּבוֹאָם אֵלָיו אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים: יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל שָׁלַח אוֹתָנוּ אֵלֶיךָ לִשְׁאֹל הַאִם אַתָּה הוּא אֲשֶׁר נוֹעַד לָבוֹא, אוֹ נְחַכֶּה לְאַחֵר? בְּאוֹתָהּ עֵת רִפֵּא רַבִּים מִמַּחֲלוֹת, מִנְּגָעִים וּמֵרוּחוֹת רָעוֹת, וּלְעִוְרִים רַבִּים הֶעֱנִיק מְאוֹר עֵינַיִם. הֵשִׁיב לָהֶם: לְכוּ, וְהַגִּידוּ לְיוֹחָנָן אֶת אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּשְׁמַעְתֶּם: עִוְרִים רוֹאִים, פִּסְחִים מְהַלְּכִים, מְצֹרָעִים מְטֹהָרִים, חֵרְשִׁים שׁוֹמְעִים, מֵתִים קָמִים, וַעֲנִיִּים מִתְבַּשְּׂרִים. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא אֶהְיֶה לוֹ לְמִכְשׁוֹל" (לוקס ז' 23-20).