כְּשֶׁיָּצְאוּ בִּקְּשׁוּ מִשָּׁאוּל וּבַר-נַבָּא לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּשַּׁבָּת הַבָּאָה (מעשי השליחים י"ג 42).

שמעתי במו אזני אנשים האומרים כי התנ"ך משעמם. למען האמת, בכל פעם שאני שומע שיעור מהתנ"ך, המתייחס אליו כאל ספר גדוש בעובדות חסרות משמעות ומצוות מיושנות, גם אני נרדם. בטוח שהדרשה של שאול לא הרדימה איש (לכל הפחות, לא במקרה דנן). אדרבא, דרשתו גרמה להם להתחנן שישוב ללמד בשבת הבאה. מדוע? כי שאול הראה דרך העלילה, הנבואות והשירה, שהתורה, הנביאים והכתובים (תנ"ך) חוברו בכוונה תחילה, עם תוכנית-על ועם מסלול המוביל לישוע. נפלה בחלקי הזכות ללמוד את התנ"ך תחת ד"ר ג'ון סיילהיימר (ז"ל), אדם שתדיר נהג לרתק את תלמידיו דרך האופן בו לימד וכתב, בכך שהראה שוב ושוב כי המקרא אינו שריד עתיק ומנוון שמקומו במוזיאון. אדרבא, זהו דבר אלוהים חיים שעלינו ללמוד במהלך כל החיים, לא רק על-מנת להבין את הברית החדשה טוב יותר, אלא משום שאנו באמת ובתמים רוצים לדעת את ישוע!

"אָמְרוּ זֶה לָזֶה: הֲרֵי לִבֵּנוּ הָיָה בּוֹעֵר בְּקִרְבֵּנוּ כְּשֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָתַר לָנוּ אֶת הַכְּתוּבִים!" (לוקס כ"ד 32).