"אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים׃ לֹא יִהְיֶה־לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל־פָּנָיַ׃ לֹא תַעֲשֶׂה־לְךָ פֶסֶל וְכָל־תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחְוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל־בָּנִים עַל־שִׁלֵּשִׁים וְעַל־רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי׃ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי" (שמות כ' 6-2).
לעיתות מלחמה יש דרך לגרום לנו לחשוב מחדש על סדרי העדיפויות שלנו כפרטים וכעם. בני זוג שהכירו בצבא ודחו את חתונתם, נישאים כעת בבסיסי צה"ל; זוגות נשואים שדחו הבאת ילדים לעולם, מנסים כעת להיכנס להריון; בני משפחה שלא דיברו זה עם זה במשך שנים חוזרים ליצור קשר.
המבנה של עשרת הדיברות עוזר לנו למדוד את סדרי העדיפויות שלנו; ידוע למדי כי לוח אחד מתמקד ביחסינו עם אלוהים והשני ביחסינו עם בני אדם. חשוב לעמוד על תשומת הלב שעשרת הדיברות מקדישים ליחסים האנכיים והאופקיים מבחינת ספירת המילים. הלוח השני, מערכת היחסים שלנו עם אנשים, מכיל כ-56 מילים. הלוח הראשון, מערכת היחסים שלנו עם אלוהים, מכיל כ- 178 מילים, 69 מהן מתמקדות באיסור על עבודת אלילים (שמות כ' 6-3), כלומר בלאהוב משהו בעולם הזה יותר מאלוהים.
לא פעם נאמר שאין אתאיסטים בשוחות, וזאת מסיבה טובה; עם קולות של צפירות ואזעקות, רקטות מתפוצצות וכדורים שורקים, אנו חשים את סופיות החיים ואת נוכחות המוות סביבנו. אנו גם מתחילים להבין כי האלילים אשר למענם חיינו אינם אלא חסרי ערך כיוון שאין בכוחם לעזור לנו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. אלוהי ישראל הוא אלוהים קנאי (שמות כ' 5, ל"ד 14; דברים ד' 24, ה' 9, ו' 15), והוא מחכה שכל אחד מאיתנו יבין סוף סוף כי מערכת היחסים עימו חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו!
"מָה־הוֹעִיל פֶּסֶל כִּי פְסָלוֹ יֹצְרוֹ מַסֵּכָה וּמוֹרֶה שָּׁקֶר כִּי בָטַח יֹצֵר יִצְרוֹ עָלָיו לַעֲשׂוֹת אֱלִילִים אִלְּמִים" (חבקוק ב' 18). "וְיוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבֶּן-הָאֱלֹהִים בָּא וְנָתַן לָנוּ בִּינָה לָדַעַת אֶת הָאֲמִתִּי; וַאֲנַחְנוּ בָּאֲמִתִּי, בִּבְנוֹ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי וְחַיֵּי עוֹלָם. יְלָדַי, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִן הָאֱלִילִים" (יוח"א ה' 21-20).
