"וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת־עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי מִצְרָיִם׃ וַיִּתְפֹּשׂ אֶת־אֲגַג מֶלֶךְ־עֲמָלֵק חָי וְאֶת־כָּל־הָעָם הֶחֱרִים לְפִי־חָרֶב׃ וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל־אֲגָג וְעַל־מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל־הַכָּרִים וְעַל־כָּל־הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכָל־הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ" (שמ"א טו 7–9).
קריאה בכתבי הקודש דומה להבנת הקשרים בין החוטים בשטיח יפהפה. על ידי משיכה בחוט אחד, ניתן לראות חוטים אחרים זזים בשטיח. אם נמשוך בשמ"א טו 7–9, סיפור החטא אשר הוביל להדחתו של שאול, הנבואה המשיחית של בלעם (במדבר כד 7–9) ודאי תושפע מכך. "יִזַּל־מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃ אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ׃ כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר".
משיכת החוט של נבואת בלעם משפיעה על שני חוטים נוספים: 1– נבואת יעקב על מלך המשיח, השוכב כארי: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ׃ לֹא־יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי־יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מט 9–10); 2– הבטחת אלוהים לברך את כל משפחות הארץ באמצעות זרעו של אברהם: "וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב 3).
בהתחשב בחשיבות המשיחית של הקרב עם עמלק (ראו שמות יז 14), אין זה פלא שאלוהים הסיר את שאול מכס המלוכה. כאשר נמשוך ממש חזק בכל החוטים הספרותיים בתנ"ך, הדבר ישפיע על החוטים בספר ההתגלות, המבטיחים את בואו של מלך אדיר, רכוב על סוס, שישלים את המלאכה ששאול ודוד לא סיימו. בבואו, הוא ימחץ את הנחש ואת זרעו תחת רגליו.
"רָאִיתִי אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וְהִנֵּה סוּס לָבָן וְהַיּוֹשֵׁב עָלָיו נִקְרָא נֶאֱמָן וַאֲמִתִּי; בְּצֶדֶק הוּא שׁוֹפֵט וְלוֹחֵם. עֵינָיו שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ, עַל רֹאשׁוֹ עֲטָרוֹת רַבּוֹת, וְיֵשׁ לוֹ שֵׁם כָּתוּב אֲשֶׁר אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ אוֹתוֹ מִלְּבַדּוֹ. הוּא לָבוּשׁ בֶּגֶד טָבוּל בְּדָם וּשְׁמוֹ נִקְרָא דְּבַר הָאֱלֹהִים. צִבְאוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹצְאִים אַחֲרָיו, רְכוּבִים עַל סוּסִים לְבָנִים וּלְבוּשִׁים בּוּץ לָבָן וְטָהוֹר. מִפִּיו יוֹצֵאת חֶרֶב חַדָּה לְהַכּוֹת בָּהּ אֶת הַגּוֹיִים וְהוּא יִרְעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל. הוּא דּוֹרֵךְ אֶת גַּת הַיַּיִן שֶׁל חֲרוֹן אַף אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, וְעַל בִּגְדוֹ וְעַל יְרֵכוֹ כָּתוּב שֵׁם: מֶלֶךְ הַמְּלָכִים וַאֲדוֹן הָאֲדוֹנִים" (התגלות יט 11–16).
