תוכנית אלוהים עבור עם ישראל מתפתחת כמתוכנן

"אֲנָשִׁים מִן הֶהָמוֹן הִסְבִּירוּ מַשֶּׁהוּ לַאֲלֶכְּסַנְדֶּר לְאַחַר שֶׁבְּנֵי עַמּוֹ הַיְּהוּדִים דְּחָקוּהוּ קָדִימָה. הֵנִיף אֲלֶכְּסַנְדֶּר אֶת יָדוֹ וְרָצָה לְהַשְׁמִיעַ לֶהָמוֹן דְּבַר הֲגַנָּה, אַךְ כְּשֶׁהִבְחִינוּ שֶׁהוּא יְהוּדִי רָעֲמוּ כֻּלָּם בְּקוֹל אֶחָד וּבְמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם צָעֲקוּ: גְּדוֹלָה אַרְטֶמִיס שֶׁל הָאֶפֶסִים!" (מה"ש י"ט 34-33).

"הוּא הִרְשָׁה לוֹ. עָמַד שָׁאוּל עַל הַמַּדְרֵגוֹת וְהֵנִיף אֶת יָדוֹ אֶל הָעָם. כַּאֲשֶׁר הִשְׂתָּרֵר שֶׁקֶט מֻחְלָט נָשָׂא דְּבָרוֹ בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית וְאָמַר: אֲנָשִׁים אַחִים וְאָבוֹת, שִׁמְעוּ נָא כָּעֵת אֶת דְּבַר הִצְטַדְּקוּתִי לִפְנֵיכֶם. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אוֹתוֹ מְדַבֵּר אֲלֵיהֶם בַּשָּׂפָה הָעִבְרִית הָיְתָה שְׁתִיקָתָם עֲמֻקָּה יוֹתֵר…" (כ"א 40, כ"ב 2-1).

קיימות הקבלות רבות ומכוונות בין המהומה במקדש באפסוס למהומה בבית המקדש בירושלים. בשני הסיפורים, שאול מואשם על לא עוול בכפו בכך שעורר מהומה בעולם כולו (י"ט 26, כ"א 28). בשני המקרים, הערים חוות "מהומה" רבתי (י"ט 32, כ"א 27, 31). בשניהם, שאול מבקש לפנות לקהל המשתולל (י"ט 30, כ"א 39). בשניהם, הדובר מניע בידו בעודו פונה לקהל (י"ט 34-33, כ"א 40). ההקבלות הללו מבליטות את העובדה כי יהודים המבקשים לעבוד את האל האמיתי בבית המקדש בירושלים, אבודים לא פחות מהגויים המשתחווים לעבודה זרה במקדש האפסי וזקוקים לאותה הבשורה!

שוני מהותי

אך עבור התקופה שלנו חשוב לעמוד על הבדל בולט ומטריד בין שני הסיפורים. כאשר הפורעים הירושלמים מבינים כי שאול ממוצא יהודי ושומעים אותו מדבר בעברית, שקט משתרר בקרב הקהל. גם אם רק לרגע קט, הם מזהים את השליח שאול כפי שהוא באמת: אחד משלהם. באפסוס לעומת זאת, ברגע בו הקהל מבין שהדובר יהודי, הם מתמלאים זעם והמהומה מגיעה לשיאה. אלו אפוא סיפורים על שתי מהומות. שני הקהלים מוטעים על ידי שקרים ואינם רואים את האמת. ובכל זאת, כאשר הדבר נוגע לישראל ולעם היהודי, שנאה שטנית ועיוורת תמיד מביאה את ההמונים לזעם ולטירוף.

בקטעים מקבילים אלו, אנו נחשפים לשניים מהשקרים האהובים על השטן:

• שקרים על ישוע
• שקרים אודות העם היהודי

ובל נטעה: כיוון שישוע הוא יהודי, בחר האל לברך את העולם דרך העם היהודי. אך כפי שהיה באפסוס, כך גם כיום: העולם מעדיף לירוק לבאר המים החיים אשר ממנה אלוהים בחר שישתה.

ועם-זאת, בתוך הטירוף של הפרעות האנטישמיות, ביכולתנו לראות עיקרון אחר בפעולה. כפי שאמר ווס טאבר, השגריר העולמי של LIFE IN MESSIAH INTERNATIONAL:

"כל מה שאלוהים ממש אוהב, השטן ממש שונא".

בעוד ההיסטריה האנטי-ישראלית השטנית פושה על פני הגלובוס כמו נמק מסוכן, אני נזכר כי זמנו של השטן הולך ומתקצר ותוכניתו של אלוהים עבור העם היהודי עדיין מתפתחת בדיוק כמתוכנן ולפי לוח הזמנים שקבע בריבונותו!

"עַל זֹאת שִׂמְחוּ שָׁמַיִם וְשׁוֹכְנֵיהֶם. אוֹי לָאָרֶץ וְלַיָּם, כִּי יָרַד אֲלֵיכֶם הַשָּׂטָן בְּחֵמָה גְּדוֹלָה, בְּיָדְעוֹ כִּי קְצָרָה עִתּוֹ. כַּאֲשֶׁר רָאָה הַתַּנִּין כִּי הֻשְׁלַךְ אַרְצָה, רָדַף אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה אֶת הַזָּכָר" (התגלות י"ב 13-12).