ראשי > הגות יומית > ״תחייתו״ של חזקיהו מרמזת על תחיית המשיח!

״תחייתו״ של חזקיהו מרמזת על תחיית המשיח!

״תחייתו״ של חזקיהו מרמזת על תחיית המשיח! – הגות יומית

"בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׃ וַיַּסֵּב אֶת־פָּנָיו אֶל־הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה לֵאמֹר׃ אָנָּה יְהוָה זְכָר־נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל׃ וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַתִּיכֹנָה וּדְבַר־יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר׃ שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ נְגִיד־עַמִּי כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת־דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה" (מל"ב כ 1–5).

מהי תכליתו של הקטע לעיל? האם הוא מלמד כי אלוהים תמיד ירפא אותנו ממחלות סופניות כאשר נבקש ממנו? אלוהים אכן נעתר לתפילות בדרכים עוצמתיות, אך אני מכיר מאמינים רבים, יראי שמים, שבקשתם לריפוי לא נענתה. אין ספק שחזקיהו משמש דוגמה מדהימה למישהו אשר מתגבר על איומים צבאיים ובראותיים באמצעות אמונה.

אך עם–זאת, איני חושב שהמטרה העיקרית בהקשר של מלכים א–ב היא להורות לנו לפעול כמו חזקיהו (למרות שאני מאמין שעלינו לעשות זאת). עבור מחבר מלכים, וגם עבור ישעיה, חזקיהו הוא דמות המשקפת את המשיח העתידי של ישראל. הוא, במובנים רבים, מלך כמו דוד ולכן הוא דמות משיחית. בספר ישעיה, הנבואות בנוגע למלך המשיח בפרקים ז–יא (ז 14, ט 6–7, יא 1) כה דומות לסיפורים על חזקיהו בישעיה לו–לח, עד שניתן להניח כי הם זהים.

אבל הם לא, שכן חזקיהו אינו עומד באידיאל המשיחי ואף אינו מגשים את מלכותו הנצחית של אלוהים (ראו ישעיהו ט 6, יא 6–9). ובכל זאת, חשוב להטמיע כי חזקיהו הוא דמות משיחית ומעשיו משמשים גם כאות למשיח העתידי. באור משיחי זה, "תחייתו" של חזקיהו מן המתים ביום השלישי (מל"ב כ 5) הופכת למדהימה עוד יותר. שכן בקריאת הסיפור על תקומת חזקיהו ממוות לחיים ביום השלישי, אנו רואים את תחייתו של משיחנו!

"הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים. אָז פָּתַח אֶת לְבָבָם לְהָבִין אֶת הַכְּתוּבִים וְאָמַר לָהֶם: כָּךְ כָּתוּב, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל וְיָקוּם מִן הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" (לוקס כד 44–46).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.