"בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה־אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה׃ וַיַּסֵּב אֶת־פָּנָיו אֶל־הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל־יְהוָה לֵאמֹר׃ אָנָּה יְהוָה זְכָר־נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל׃ וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַתִּיכֹנָה וּדְבַר־יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר׃ שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל־חִזְקִיָּהוּ נְגִיד־עַמִּי כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת־תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת־דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה" (מל"ב כ 1–5).
מהי תכליתו של הקטע לעיל? האם הוא מלמד כי אלוהים תמיד ירפא אותנו ממחלות סופניות כאשר נבקש ממנו? אלוהים אכן נעתר לתפילות בדרכים עוצמתיות, אך אני מכיר מאמינים רבים, יראי שמים, שבקשתם לריפוי לא נענתה. אין ספק שחזקיהו משמש דוגמה מדהימה למישהו אשר מתגבר על איומים צבאיים ובראותיים באמצעות אמונה.
אך עם–זאת, איני חושב שהמטרה העיקרית בהקשר של מלכים א–ב היא להורות לנו לפעול כמו חזקיהו (למרות שאני מאמין שעלינו לעשות זאת). עבור מחבר מלכים, וגם עבור ישעיה, חזקיהו הוא דמות המשקפת את המשיח העתידי של ישראל. הוא, במובנים רבים, מלך כמו דוד ולכן הוא דמות משיחית. בספר ישעיה, הנבואות בנוגע למלך המשיח בפרקים ז–יא (ז 14, ט 6–7, יא 1) כה דומות לסיפורים על חזקיהו בישעיה לו–לח, עד שניתן להניח כי הם זהים.
אבל הם לא, שכן חזקיהו אינו עומד באידיאל המשיחי ואף אינו מגשים את מלכותו הנצחית של אלוהים (ראו ישעיהו ט 6, יא 6–9). ובכל זאת, חשוב להטמיע כי חזקיהו הוא דמות משיחית ומעשיו משמשים גם כאות למשיח העתידי. באור משיחי זה, "תחייתו" של חזקיהו מן המתים ביום השלישי (מל"ב כ 5) הופכת למדהימה עוד יותר. שכן בקריאת הסיפור על תקומת חזקיהו ממוות לחיים ביום השלישי, אנו רואים את תחייתו של משיחנו!
"הוֹסִיף וְאָמַר לָהֶם: אֵלֶּה דְּבָרַי אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּעוֹד שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם: צָרִיךְ שֶׁיִּתְקַיֵּם כָּל הַכָּתוּב עָלַי בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבַנְּבִיאִים וּבַתְּהִלִּים. אָז פָּתַח אֶת לְבָבָם לְהָבִין אֶת הַכְּתוּבִים וְאָמַר לָהֶם: כָּךְ כָּתוּב, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יִסְבֹּל וְיָקוּם מִן הַמֵּתִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" (לוקס כד 44–46).
