ל"ג בעומר 2013 ראתה את אחת הנהירות הגדולות ביותר אי פעם לקבר הרשב"י שבהר מירון. השרב הכבד ששרר, יחד עם הרוחות הערות, הטמפרטורות הגבוהות והשמש הקודחת לא מנעו ממאות אלפי בני אדם לזרום לאזור הר מירון וצפת כדי לדרוש ולהתפלל בקבר הרשב"י וצדיקים אחרים, אירוע שהביא לפקקי ענק בכל הצפון, המתנות של שעות ארוכות בתורים, קריסת התחבורה הציבורית, הצפת החניונים וטיפול רפואי בקרוב ל-400 בני אדם, ביניהם גם פצוע קשה.

בהודעה קצרה שהתפרסמה ב"ישראל היום"¹ לקראת חגיגות ל"ג בעומר, יוצאת הרבנות הראשית בקריאת קודש נרגשת להמוני בית ישראל "לקיים את מנהג ההדלקה לכבוד התנא ר' שמעון בר יוחאי זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל, ביום ראשון אחר הצהריים…".  שימו לב לאילו שיאים מגיע מעמדו של בר יוחאי בפסקה המסכמת את המודעה ותנו דעתכם לבחירת המילים שבהן השתמשה הרבנות הראשית: "יהי רצון שזכותו של התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי תגן עלינו, והוא ימליץ טוב בעדנו, שיתקבלו תפילותינו ותפילת כל עם ישראל…".

איך הגענו למצב בו חצי מדינה קורסת ואנשים נפצעים, אפילו באורח קשה, רק כדי לעלות לקבר של רב, כדי להשתטח עליו ולהתפלל שם לאלוהי ישראל? איך פתאום הקבר, מקום שמעולם היה נחשב כמקום טמא בקרב עמנו, הפך פתאום מוקד עלייה לרגל למאות אלפים? איך, בתור העם הנבחר, במקום להתפלל לאלוהים באופן ישיר כפי שמעולם היה במקרא, כעת פתאום צריך להתפלל בשמו של אדם "צדיק" שמת כדי שאלוהים יצליח לשמוע יותר את תפילותינו ויהיה נכון יותר לענות להם?

בכתבה מאת הרב עידו פכטר שפורסם באתר ynet תחת הכותרת²: "ובחרתם בחיים: די לפולחן המתים היהודי" כי "דומה שאין עוד תחום שבו פעורה תהום כה עמוקה בין המקורות ובין האמונה העממית הרווחת כיום, כמו זה הנוגע ליחס אל המת ואל הקבר, ובכלל זה אל קברי ונשמות הצדיקים".

בהמשך המאמר, שואל הרב פכטר: "כיצד הפך יום פטירתו של צדיק, שעליו נאמר 'קשה מיתתן של צדיקים לפני המקום כחורבן בית המקדש', ליום של שמחה והילולה? כיצד מתחם הקבר, המקום הטמא ביותר בהלכה, הפך למקום של קדושה, וכיצד האיסור לדרוש אל המתים לא מפריע להמוני בית ישראל להתפלל אל הצדיקים המתים, במקום אל הקב"ה?".

כאשר מסתכלים במקרא רואים באופן חד משמעי שהמסורות של ימינו סביב ל"ג בעומר סותרות ונוגדות באופן גס את הלך הרוח ומצוות אלוהים בתנ"ך. בספר במדבר פרק י"ט, פסוק 14, כתוב "זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם, כִּי-יָמוּת בְּאֹהֶל:  כָּל-הַבָּא אֶל-הָאֹהֶל וְכָל-אֲשֶׁר בָּאֹהֶל, יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים." כמו כן, מפסוק 18 כתוב: "וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם, אִישׁ טָהוֹר, וְהִזָּה עַל-הָאֹהֶל וְעַל-כָּל-הַכֵּלִים, וְעַל-הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ-שָׁם; וְעַל-הַנֹּגֵעַ, בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל, אוֹ בַמֵּת, אוֹ בַקָּבֶר.  וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל-הַטָּמֵא, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב. וְאִישׁ אֲשֶׁר-יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל".

על פי התורה – אסור לגעת בקברים, ובטח שלא להשתטח עליהם כי אלו מקומות טמאים! על פי התורה כל אותם מאות אלפי יהודים שעולים ומתפללים בקברי צדיקים הם טמאים ונכרתה נפשם מקהל ישראל! אפילו התלמוד הירושלמי מסכים כי אין להתפלל או לקיים כל מצווה ליד קבר מפני שקבר הוא מקום לא טהור. במסכת ברכות ב' כתוב: "הרי שהיה עוסק עם המת בקבר והגיע עונת קריאת שמע, הרי זה פורש למקום טהרה ולובש תפילין וקורא את שמע ומתפלל".

בספר דברים פרק י"ח פסוקים 9-13 כתוב "‏כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃ ‎‏ לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֽוֹ־וּבִתּ֖וֹ בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעוֹנֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃ ‎‏ וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אוֹב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃ כִּֽי־תוֹעֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתּוֹעֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מוֹרִ֥ישׁ אוֹתָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃ ‎‏ תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃" יש כאן איסור מוחלט לדרוש אל המתים – להתפלל אליהם או בשמם לבקש כל דבר כי זה בדיוק מה שעשו ועדיין עושים הגויים ועובדי האלילים.

דרישה או תפילה אל התמים היא תועבה בעיני אלוהים ומקביל לכל סוגי הכישוף למיניהם, אפילו למי שמעביר את בנו או בתו באש כקורבן. גם בספר הנביא ישעיה, בפרק ח' כתוב "וְכִי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל-הָאֹבוֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים, הֲלוֹא-עַם אֶל-אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ, בְּעַד הַחַיִּים אֶל-הַמֵּתִים. לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם-לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין-לוֹ שָׁחַר.".אלוהים נותן כאן אזהרה חמורה שלא להתפלל אל המתים בעד החיים ואומר כי "עם אל אלוהיו ידרוש", כלומר עלינו לדרוש את אלוהים באופן ישיר ולא דרך אף רב, כומר או כל "צדיק" אחר, שכן אין צדיק ולו אחד.

זוהי גם תשובתם של רבנים מודרנים כפי שניתן לראות מהרב יובל שרלו בתשובתו לאדם ששואל אודות תפילה בקברים ומקבל את התשובה הבאה:"עמדתי בעניין יונקת מבית המדרש של הגר"א ומסורתו: ישנו איסור מוחלט להתפלל אל הקב"ה דרך מתווכים מכל סוג שהוא – לא מתים, ואף לא מלאכים. אדם פונה אל הקב"ה באופן ישיר, ואינו מבקש דבר מהמתים. העלייה לקבר נועדה להעלות את נשמת המתים למקום הראוי להם (והגר"א לא היה עושה אפילו את זה), ולא כדי שהמתים יפעלו בעולמות העליונים למענינו. "לא המתים יהללו י-ה", כי אם עולמנו הוא עולם החיים, ומכוח החיות שלנו אנו פונים לריבונו של עולם ומתפללים אליו".

אם כך ברור שהמסורות שנהוגות בל"ג בעומר ובכלל בכל מה שנוגע להילולות ועלייה לקברי צדיקים נוגדות לא רק את התנ"ך אלא גם את המסורות היהודית, את התלמוד ואף את פסיקותיהם של רבנים של ימינו. אלוהים לא מבקש מאיתנו לעבור חצי מדינה, לעומד בתורים ופקקי ענק, להתייבש בחום המעיק של האביב הארץ-ישראלי. הוא לא מבקש מאיתנו להשתטח על קברי רבנים ולא להתפלל אליו בשמם – הוא בכלל אוסר על זה! כל מה שהוא מבקש מאיתנו זה לקרוא אליו בתפילה והוא כבר ישמע את זעקותינו כפי שכתוב בעשרות מקומות בתנ"ך וביניהם תהילים פרק כ"ח: "לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה אֶקְרָא צוּרִי אַל-תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן-תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם-יוֹרְדֵי בוֹר׃ שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל-דְּבִיר קָדְשֶׁךָ…. בָּרוּךְ יְהוָה כִּי-שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי".

_{[1] מהדורת יום חמישי, 25.04.13, עמ' 31.
[2] מדור "יהדות", בתאריך 28.04.13, באתר: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4373228,00.html}