“האם ישו אכל לחם בראשון לחג המצות?…הרי אסור לאכול חמץ בפסח”. (הרב דניאל עשור)

בקצרה

במתי פרק כ”ו פסוק 26, שם כתוב: “כַּאֲשֶׁר אָכְלוּ לָקַח יֵשׁוּעַ לֶחֶם, בֵּרֵךְ וּבָצַע וְנָתַן לַתַּלְמִידִים”, הרב תוהה איך יכול להיות שישוע אכל לחם, בפסח? זה מה שקורה למי שמנסה להיכנס לנעליו של חוקר הברית החדשה, על אף שמעולם לא למד יוונית עתיקה. ביוונית עתיקה, המילה שהברית החדשה משתמשת בה, שאותה תרגמו ללחם, היא “ארטוס”, זו היא מילה בעלת משמעות רחבה; קטגוריאלית, כללית, כזאת שיכולה להיות בשימוש כדי לתאר הרבה סוגים שונים של לחם, כאלה שהם חמץ וגם כאלה שהם ללא שאור. במילים אחרות, זה בדיוק כמו שנאשים את הרב עשור על כך שהוא אכל חזיר, רק בגלל שאמר שאכל בשר.
אבל הנה פה הבורות המביכה של הרב עשור נחשפת באמת! שימו לב לפסקה איתה פותחים את קריאת ההגדה בליל הסדר:
“הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם” (“זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.”)
לחם? בהגדה של פסח!? מעניין אם הרב דניאל עשור מתכוון להציע כי ישנן סתירות בהגדה של פסח…?

הסעודה האחרונה, לחם וחג המצות

• המונח היווני ἄρτος – כמו המילה העברית "לחם" – כולל מיני לחם רבים. לדוגמה:
  • ἄρτους ἀζύμους עבור "[לחם] מצות", כלומר, לחם ללא חמץ. שמות כ"ט 2, שפט' ו' 20. מונח זה נמצא גם אצל פילון האלכסנדרוני (Congressu 168, Specialibus 2:158).
  • ἄρτους [ἀζύμους] עבור "חלות מצות", כלומר, חלות ללא חמץ. ויק' ב' 4, ז' 12, ח' 26 ועוד.
  • ἄρτον κακώσεως עבור "לחם עוני" – שם אחר ל"מצות". ראה דבר' ט"ז 3.

לפיכך, אין משמעות המילה היוונית ἄρτος "חמץ" אלא – כמו בשפה העברית – "לחם" במשמעו הרחב. בין אם מדובר ב"לחם מצה" או ב"לחם חמץ", יש לקבוע על-פי ההקשר.

• אם משמעות המונח היווני ἄρτος היה "לחם חמץ", אזי האיסור בשמות י"ג 3 היה מתורגם כך: καὶ οὐ βρωθήσεται ἄρτος. אולם תרגום השבעים מתרגם: καὶ οὐ βρωθήσεται ζύμη…
• לפי פירוש אבן עזרא, "וְכִכַּר לֶחֶם" (בשמות כ"ט 23) הוא לחם מצות… אעפ"י שהוא מכונה פשוט "לחם". אבן עזרא מצביע בהקשר זה על שמות כ"ט 2. ובתרגום השבעים לחם מצות זה מכונה: Καὶ ἄρτον ἕνα ("ולחם אחד").
• ההקשר: כיוון שהברית החדשה מבהירה שהיה זה "חג המצות", לא היה צורך לדייק לגבי סוג הלחם שאכלו במה שמכונה הסעודה האחרונה. מן ההקשר ברור מאליו שהיה זה לחם מצות (ללא חמץ). בנוסף, נדמה שהקהילה הקדומה המשיכה לחגוג את סעודת האדון בלחם מצות (ראו את האנאלוגיה בקור"א ה' 7-8). המשכיות נאמנה זו במסורת מובילה למסקנה שכבר ישוע חגג את סעודת האדון גם בסעודה הארונה בלחם מצות.
• דבר אחרון, למקרה ויד לאחים שכחו, הברכה המסורתית הנאמרת בליל הסדר על המצות היא "המוציא לחם מן הארץ" (ראו: "משנה תורה" לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק ח'; וגם: "קיצור שולחן ערוך", סדר ליל פסח, סימן קי"ט). האם מישהו באמת חושב שהדתיים אוכלים לחם בחול המועד פסח רק בשל אמירת ברכת "המוציא"?..