האם יהודים צריכים לחזור בתשובה?
חזרה בתשובה היא אחד היסודות של היהדות. זו הסיבה שארון הספרים שלנו – מהתלמוד ועד מחזור התפילה, הרמב"ם והוגי הדעות בני זמננו – גדוש בספרות שעוסקת בחזרה בתשובה ובתפילות מתאימות. היהודים חוטאים כמו כל אחד אחר, ולכן היהודים – כמו כל בני האדם – צריכים לחזור בתשובה. זו הסיבה שהספרות היהודית מייחסת חשיבות כה רבה לנושא.
אילולא העלה מישהו את הטיעון הזה בפני, לא היה עולה על דעתי שהוא בכלל קיים. מאז ומתמיד יחסה היהדות חשיבות רבה לחזרה בתשובה, לפעמים דגש יתר, כמו שעולה מטיעונים קודמים שדנו בהם. הנה רק כמה דוגמאות מהעיסוק היהודי הנרחב בחשיבותה של החזרה בתשובה.
בתלמוד נאמר, "גדולה תשובה שמביאה רפאות לעולם… גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד" (בבלי, יומא פו א); "תשובה …מקרבת את הגאולה… מארכת שנותיו של אדם" (יומא פו ב); "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה כחיי העולם הבא" (משנה, אבות ד יז); "ואף מן הקורבנות חביבה היא התשובה" (פסיקתא רבתי מד); "גדולה תשובה יותר מן התפילה" (תנא דבי אליהו זוטא ז).361
הרמב"ם הקדיש חלק שלם של המשנה תורה לנושא החזרה בתשובה, והבהיר שבלעדיה אין מחילה. הוא נותן הוראות שמלמדות מהי תשובה אמיתית, ומה איננה תשובה אמיתית.362 כוחה של החזרה בתשובה הוא כה רב, עד כדי כך שהרמב"ם כתב "אפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה ב[דקה ה]אחרונה – אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: 'רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו' ".363
אחת התפילות בתפילת שמונה עשרה, שנקראת גם תפילת עמידה (שמפאת חשיבותה נאמרת בעמידה) ושנאמרת על ידי כל יהודי שומר מסורת, היא בעצם בקשת סיוע לתשובה, יהודי דתי אומר את התפילה הזאת אלפי פעמים במהלך חייו.
כמה מגדולי המוחות היהודיים במאה ה-20 (כמו הרב סולובוייצ'יק – מייסדה של הישיבה האוניברסיטאית, ואברהם יצחק קוק – הרב הראשי הראשון לישראל) הקדישו שנים ארוכות ללימוד ודרשה על חזרה בתשובה.
חיבורים כמו זה של שלמה שכטר, Aspects of Rabbinic Theology, הקדיש לנושא פרקים נרחבים.364 לכן אין כל פלא שהיה זה רב חסידי שאמר, "אילו היתה הברירה בידי, הייתי מעדיף שלא למות, כי בעולם הבא אין ימים נוראים [הכוונה לעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים]. ומה תעשה נשמת אדם בלי יום הכיפורים? ומה טעם לחיים בלי תשובה?"365 ושכטר יכול להצביע על מסורת רבנית ידועה בנוגע למנשה, המלך הרשע של ממלכת יהודה, שחזר בתשובה וזכה למחילה, "אם בא אדם לומר שאין האלוהים מקבל את השבים (החוזרים בתשובה), הרי מנשה בן חזקיה יבוא ויעיד שלא הרשיע בריה בעולם לפניי כמותו ו[בכל זאת] בשעת תשובה קיבלתיו" (במדבר רבה [וילנא] פרשה יד ד"ה א).367
יהודי חילוני שמתחיל לשמור מצוות נקרא בעל תשובה. ספר שכתב לאחרונה הרב עדין שטיינזלץ במטרה לעזור לחוזרים בתשובה נקרא פשוט כך, "תשובה".368 בעלי התשובה זוכים לכבוד רב, משום שבתלמוד נאמר שב"מקום שבעלי תשובה עומדין, צדיקים גמורים אינם עומדין" (בבלי, ברכות לד ב).
במחקר דתי מקיף שנערך לאחרונה על חזרה בתשובה, הודה החוקר ההינדי שהשתתף במחקר, שחזרה בתשובה אינה נתפסת בהינדואיזם כאחד היסודות (וגם לא בדתות אחרות של המזרח). לעומתו, החוקר היהודי כתב:
ביהדות, החזרה בתשובה – חרטה על חטא, החלטה לא לחזור עליו, בקשת מחילה – מגדירה את המפתח לחיי מוסר. אף רכיב אחר במצבו של האדם אינו זוכה לעדיפות גבוהה יותר בכינון מערכת היחסים הנכונה עם אלוהים, ולאף [מרכיב] אין השלכה כה עמוקה על המעשים והמחשבות בעולם הזה. כל מהלך חייו של האדם, המלא בנטייה טבעית לחטא, כלומר מרד באלוהים, אבל מורכב גם מהדרישה להתעמת עם התשובה של אלוהים (עונש על חטא) מוצא את כיוונו – מקבל תפנית קריטית – בצעד של חזרה בתשובה, הצעד הראשון בשינוי מצבו של האדם והשבתו למה שהוא היה אמור להיות מלכתחילה.369
אין ספק שדברים אלה מדגישים את החשיבות הרבה שהיהדות מייחסת לחזרה בתשובה.
אם בכל זאת אתה זקוק להוכחות נוספות לכך שגם היהודים צריכים לחזור בתשובה, ואם אתה רוצה להיווכח בעצמך כמה יהודים מודעים לצורך הזה, אני מציע שתיגש לחנות ספרים דתית שבועות ספורים לפני ראש השנה ויום הכיפורים, ותראה איך הספרים שעוסקים בנושא זה נמכרים כמו לחמניות חמות.
לקראת הימים הנוראים היהודים נעשים מודעים יותר מאי פעם לצורך שלהם בחזרה בתשובה, כשהם בודקים את מעשיהם לאור משפטו של אלוהים.370 הדגש שהם מייחסים לחשיבותה של חזרה בתשובה הוא המשך הגיוני של הדברים שמתועדים בתנ"ך, של הקריאה לחזור בתשובה מחטא וליישר את ההדורים עם אלוהים. את המסר של כל נביאי התנ"ך אפשר לסכם במילה אחת: תשובה!371
למרבה הצער, אנחנו – היהודים – שבחלקנו נפלה הזכות הגדולה לקבל את התורה, נכשלנו כשלא השכלנו לשמור על הייחוד שלנו ולציית לתורת ה'. אדרבה, עוד הרחקנו לכת וייחדנו את עצמנו כעם קשה עורף. לכן החזרה בתשובה נחוצה לנו יותר מאשר לכל עם אחר, ולכן היא גם כל כך יקרה ללבינו. הרב הראשי המנוח של בריטניה, ג' ה' הרץ, הגדיר זאת היטב כשאמר, "הרבנים מכריזים על חשיבותה הרבה ועל עוצמתה החזרה בתשובה בחיי הרוח של האדם".372
כיום, המושג "חזרה בתשובה" קיבל קונוטציה מאוד דתית של שינויים חיצוניים כגון קיום מצוות, חבישת כיפה וכד'. אך בתנ"ך המושג "לחזור בתשובה" שונה בתכליתו, מדובר באמונה שבלב, מדובר באדם שמחליט לחפש את אלוהים וללכת אחריו, לא אחרי מצוות ולא אחרי רבנים. איך ללכת אחרי אלוהים באמונה? בדיוק בנושא הזה עוסק האתר.
361. את הפסוקים האלה ליקטו העורך והמתרגם ראובן אלקלעי יחד עם מרדכי נורוק, #דברי חכמים, אוצר לפתגמים ומימרות מהספרות העברית לכל רבדיה ותקופותיה, מסדה, ירושלים-רמת-גן, 1970.
362. ספר מדע, הלכות תשובה.
363. רמב"ם, הלכות תשובה פרק א הלכה ג.
364. ראה אצל Pinhas H. Peli, Soloveitchik on Repenrance (New York: Paulist Press, 1984); הרב יצחק אברהם הכהן קוק, אורות הקודש, בעריכת הרב דוד כהן, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, 1990; Schechter, Aspects of Rabbinic Theology, chapter 18, "Repentance: Means of Reconciliation" (313-43). שכטר מסכם את דיונו ואומר, "נמשלה תשובה בים. מה הים הזה לעולם פתוח – כך שערי תשובה לעולם פתוחים" (עמ' 343, עם התייחסות לפסיקתא דרב כהנא קמה א ומדרש תהילים סה ד). ראה גם את החיבור שמצוטט בהערה 36 של טיעון 1.11 בכרך 1 (עדיין לא ראה אור בעברית), וכן אצל Urbach, The Sages, 462-71' "The Power of Repentance"; Byron L. Sherwin, "In Partnership with God## (Syracuse: Syracuse University, 1990), 119-29.
365. רבי שמעלקי מניקולשבורג, מצוטט בספרו של רז, שמחה, פתגמי חכמים, הוצאת כתר, ירושלים, 1981, עמ' 191.
367. במדבר רבה יד 1, מצוטט אצל שכטר, Aspects of Rabbinic Theology, 319 (ראה עמודים 318-19 בעניין מסורת חשובה אחרת הקשורה לחזרה בתשובה של מנשה). שכטר מזכיר גם את ירבעם, מלך ישראל הידוע לשמצה, שעליו נאמר, "תפשו הקדוש ברוך הוא לירבעם בבגדו ואמר לו: 'חזור בך (בתשובה), ואני ואתה ו(דוד) בן ישי נטייל בגן עדן' ". אבל בשל גאוותו – ירבעם לא רצה להיות משני אחרי דוד! – סירב ירבעם לחזור בתשובה. ראה בבלי, סנהדרין קב א.
368. שטיינזלץ עדין, תשובה, הוצאת דומינו, ירושלים, .1982 ראה גם Chaim Nussbaum, The Essence of Teshuvah: A Path to Repentance (Northvale, N.K.: Aronson, 1994).
369. Jacob Neusner, "Repentance in Judaism", 60-76 (עמודים 61-62 במקרה זה), בספר Repentance: A Comparative Perspective, ed. Amitai Etzioni & David E. Carney (Lanham, Md.: Rowman & Littlefield, 1997). לגבי הזווית ההינדית, ראה את מאמרו של Guy Beck, "Fire in the Atman: Repentance in Hinduism", 76-95. לגבי הזווית היהודית ראה את מאמרו של נויסנר.
370. ראה למשל את האנתולוגיה של עגנון, שמואל יוסף, #ספר מנהגות ומדרשות ואגדות לימי הרחמים והסליחות, לראש השנה וליום הכיפורים ולימים שבינתים,## הוצאת שוקן, תרצ"ח (ירושלים).
371. סיכום הוגן של הנושא ניתן למצוא במלכים ב' י"ז 13, "ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאיו, כל חוזה, לאמור: 'שובו מדרכיכם הרעים ושמרו מצוותי, חוקותי, ככל התורה אשר ציוויתי את אבותיכם, ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים' ". עיין גם בזכריה א' 1-6. דיון מיושן אך חשוב בשורש של המילה "שוב" בתנ"ך ראה אצל William L. Holladay, The Root Such in the Old Testament (Leiden: E. J. Brill, 1958)