פרשת השבוע כִּי בְּהַר: ויקרא כ"ה:1 – כ"ו:2

מה הקשר בין המשיח ושנת היובל?
בפרשת השבוע, משה ממשיך לפרט את התורה. הוא כבר דיבר על השבת, ובפרשה של השבוע שעבר הסביר על החגים. ניתן להבחין שאלוהים אוהב להשתמש בספרה שבע. ישנם שבעה ימים בשבוע, יש שבעה חגים בכל שנה עברית תנ"כית. שלושת החגים החשובים ביותר נמצאים בסתיו, במהלך החודש השביעי בלוח השנה העברי. כדי לראות רשימה של כל שבעת החגים, עיין בַּויקרא כ"ג, שאני אוהב לקרוא לו "לוח השנה של ה' במבט מהיר."
פרשת התורה של השבוע ממשיכה עם הספרה 7. כאשר בני ישראל נכנסים לארץ, עליהם לקיים שנת שבתון, כפי שהטקסט אומר בפסוקים 3 ו—4: "שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת־תְּבוּאָתָהּ׃ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתֹון יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" (ויקרא כה)."
לאחר שבעה סבבים של שנות שבתון – או סך הכל 49 שנים – תבוא שנה מיוחדת אחת, שנת היובל. ויקרא כה 9—10 ממשיך: "וְה͏ַעֲבַרְתָּ שֹׁופַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשֹׂור לַחֹדֶשׁ בְּיֹום הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שֹׁופָר בְּכָל־אַרְצְכֶם׃ וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וּקְרָאתֶם דְּרֹור בָּאָרֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶיהָ יֹובֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹו וְאִישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּו תָּשֻׁבוּ׃"
מה הקשר בין המשיח ושנת היובל? בישראל העתיקה, כל שנה חמישים הייתה צריכה להיות שנת היובל. ברמה המעשית, חובות הוסדרו מבחינת קרקעות ומשרתים. אך גם הרבה יותר מזה, ישנה אמת רוחנית גדולה יותר. קודם כל, שימו לב שזה מתחיל ביום הכיפורים. כדי לקבל את ברכת אלוהים, עלינו קודם כל להכיר בחטאינו ולקבל את סליחתו. וכפי שאלוהים סולח לנו, אנו חייבים לסלוח לאחרים. אנו לא רק מחויבים לעשות זאת, אלא גם מסוגלים לעשות זאת בו, בכוחו של אלוהים. אכן, מי שסולח הרבה גם יחווה הרבה מאוד שמחה. שנת היובל הייתה שנה להכריז חירות לשבויים, גם באופן מילולי וגם באופן סמלי.
זה, כמובן, הגיע למימוש הגדול ביותר במשיח. בלוקס ד 18—19, ישוע אמר: "רוּחַ אֲדֹנָי עָלָי, יַעַן מָשַׁח אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים. שְׁלָחַנִי לִקְרֹא לִשְׁבוּיִים דְּרוֹר, וּלְעִוְרִים פְּקַח־קוֹחַ; לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים חָפְשִׁים, לִקְרֹא שְׁנַת רָצוֹן לַיהוה."
לשמחתינו, איננו צריכים לחכות חמישים שנה, או אפילו שבע שנים, כדי להשתחרר. המשיח הגיע והחל היובל.